בכתיבה חופשית
כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות חורשים
ובתוך האדמה המדממת רגלי ננעצות היכו שורשים |
| 1/2007
חומרניות בגניבה (חידת הציור לילד)
חזרתי מסוף שבוע בחברת המשפחה מהצד הדתי שלי הישר לזרועות שתי כוסות בירה עם צ'ייסר מייסרות ומבדרות על בטן שאכלה לשובע במהלך כל הספ"ש, לקראת כוסות הבירה הגעתי במצב רוח טוב וללא רבב, "מחוזק" רוחנית ממהלך כל הספ"ש שקדם לישיבה על הבאר.
השתייה גרמה לי להיות סחרחר מעט, נוטה לצדדים, שמח מעבר לרגיל- והשיחה עם חברי הטוב זרמה, רובה ככולה התעסקה בבחורות ובמה שהן לא מעללות לנו (אני וחברי) ומה שהיינו רוצים שהן יעללו לנו ומשום מה נשאר בגדר "וואי! זאת, השנייה מימין נראת טוב" או "מה אתה אומר? זאת משמאל לבחור- חברה שלו?", כתגובה נמהרת לשיחתנו ובחור התנגדות מוחלט שלי הוא שמר לי מספר בטלפון, הדביק שם למספר ושלח הודעה בנוסח הזה "שלום, קיבלתי את המספר שלך מחבר ואני מעוניין לבדוק אם זה אקטואלי :)". הבוקר באיזה רבע לשבע (?) קיבלתי תשובה בנוסח "על מה אתה מדבר?"... נסו למצוא פתרון לציור, ממש כמו בציור לילד... התגובה עם הפתרון הזוכה- תזכה את הפותר במייל עם סופו של הסיפור ובתמונה פרי יצירתי! אני מבקש ממכם להיות יצרתיים ולהשתמש בכל מגוון הטכנולוגייה הקיים היום החל מהודעה סלולרית, כלה בשיחת טלפון ואף בשיטות מיושנות בדמות יונת דואר.
רציתי להתעסק בכל החיזוק הרוחני שקיבלתי אך אני אכתוב כי היום קיבלתי את ההיפוך החומרי לדבר, למעשה אני כאן מכיוון שזכיתי לבוא היום לכנס משתחררים ("יום שיחרורי קרב ובא...") ולקבל משקל כבד בדמות דפים מלאי מידע על איך אני אוכל להשיג עוד מידע והשכלה בעתיד ואולי גם כמה גרושים לכיס, אני אראה לכם ויזואלית את גודל ההישג:
קרה המקרה והתיק שלי נשאר בגני התערוכה שאני כבר הרחק משם כמה עשרות קילומטרים ואולי בערך עשר, הזעקתי את אבא ששהה קרוב אלי ויחד נסענו- בתקווה שיש עתיד לתיק שלי שהכיל משקפי שמש, מחברת, עט וארנק שבו לא חסר תעודות מזהות בדמות חוגר, תעודת לוחם, תעודת חבר ב- פאפאגאיו וקופי בין, רישיון נהיגה וכמובן כרטיס אשראי. מיותר לציין שהיה קרוב ל-150 שקל במזומן בארנק ותמונות פספורט שלי שנתקעו שם מזה לפני חודש- אל תשאלו למה... רצתי מהמכונית וביצעתי חיפושים במקומות החשודים, בחדר ההנהלה תיארתי את מראה התיק וקיבלתי אותו מינוס משקפי שמש (700 ש"ח לפני הנחה 50%), מינוס הארנק עצמו, מינוס 150 ש"ח וללא ועט. הם טענו שזה "גנב נחמד" שכן הוא השאיר לי את המחברת שלי ואת כל שלל כרטיסי הזיהוי והחבר שלי (הייתי בלחץ על הקופי-בין).
למעשה רוחנית אני די מחוזק עתה בכך שאני לא רוחני באמת, חומרית- כספית: מרוקן וחומרית- השכלתית... כנראה שבדרך...
הנה נגמר לו עוד יום, סתם אחד.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
