never giving up again im staing strong הבלוג שלי שיתאר את התהליכים שאני עוברת ואיך אני מיסתדרת |
| 8/2009
יום 4 סיימתי את יום 4, יותר נכון סיימתי לאכול תקלוריות שמותר לי אני ככ מתוסכל אני לא יודעת מה הולך איתי אני לא ישנתי כל הלילה נירדמתי ב9 בבוקר וקמתי ב14:30 אני כואסת אני עצובה שמח לי עצוב לי אני רוצה ליצרוח אני רוצה ליבכות אני רוצה להישבר וליפול על רגלי וליצעוק על כולם אני רוצה חופש אני רוצה אושר אני רוצה להרגיש טוב כשאני מיסתכלת במרא בימקום רע אני רוצה ליהיות כמו כולם אני רוצה ליהיות שונה אני רוצה לישון נורמלי אני לא רוצה להיתעורר כל הזמן מחלומות רעים אני רק רוצה ליבכות ולהיתכרבל בסמיחה אבל זה לא יקרה כי דמעות זה חולשה בעיני והרצון שלי כבר לא חשוב ובסוף אני ינצח אבל עד אז אני מפסידה בהכל אני ניהית יותר ויותר חלשה ואני פאראנוידית ברמות. כל רעש קטן בלילה מקפיץ אותי וזה ככ מביך אבל אתמול אני ככ פחדתי ככ הייתי חסרת מנוחה שהדלקתי אור קטן לא עשיתי את זה מכיתה ה! אני אשכרה ילדה קטנה שלא יודעת מה היא רוצה יותר גרוע מיזה אפילו אני ילדה קטנה שיודעת מה היא רוצה ולא יודעת איך להשיג את זה אני הייתי נותנת הכל עכשיו רק ליבכות כמו כל בן אדם אחר אבל אחרי הכל אני עוצרת את הדמעות ואת העצב מלשוב ואני מדחיקה הכל וביגלל זה אני לא יכולה ליבכות לא יכולה לשחרר את הדמעות שמרגישות כאילו הן חונקות אותי מביפנים מחר יהיה יותר טוב אבל עד אז רע רע לי ואני לא יודעת איך להיתמודד ילדה קטנה אני כבר לא וכל הפיות שילדות קטנות חולמות על כבר עפו והן לקחו איתן את התמימות שלי ואת התיקוות שלי וכל מה שנאי שומעת זה את הצחוק האכזרי שלהן חותך אותי כמו סכין ומשאיר אותי ריקה מיבפנים
אני לא יכולה יותר אני לא רוצה את זה אני צריכה את זה
| |
|