מוזג לנו יין, אומר לי להתקרב אליו. "לחיים". חותך קצת גבינת קממבר, בזהירות, שלא יכנס לשם חול. הגלים רועשים והשמיכה דקה. הוא אומר לי לעצום עיניים, להתרכז רק בגלים ולהגיד לו על מה אני חושבת. "כלום".
הכוכבים למעלה, אני לא נושמת.
היי, אני מרגישה סטלה, אולי כי פחות דם מגיע למוח. מנסה להפיק איזה צליל, יוצא קול מעומעם-משהו לשניה.
הוא משחרר. אני משתעלת ונצמדת.
אפשר עוד יין?
בטח.
הצטערתי לו אחרי זה שאין לי מצב רוח להשפלות וכאב.
עוד יין. ושפיך.
הוא נרדם על החוף ואני לוקחת את הבקבוק איתי, למים. מרטיבה רגליים, שותה. צוחקת. "כן, לא אכפת לי, תעשה מה שבא לך. אני רק סמרטוט" אני חוזרת באירוניה על מה שאמרתי לפני כמה דקות. צוחקת וצועקת והוא ישן. בועטת בגלים. שרמוטה שיכורה וכועסת. בעיקר על עצמה.