אמרתי לעצמי שאני אחזור לעולם האמיתי, אצא עם חברים בגילי, אכיר אנשים לא דרך האינטרנט, משום מה התחלתי לפקפק ביכולתי לשכב עם מישהו שהכרתי בצורה נורמלית.
אז ניתקתי קשר עם המון אנשים וירטואלים. (גם מחיקת כל קשר עם א', כי אני עדיין דלוקה לו על התחת כמו סתומה ולא עובר יום שאני לא חושבת עליו. ואם הוא שולח לי הודעה פעם בשבועיים הלב שלי דופק מהר, הייתי הסמרטוטה שלו). ויצאתי בל"ג בעומר אחרי חודש של ריתוק.
אחרי שהשתכרתי מספיק, התחלתי למרח על מישהו ששמתי לב אליו עוד מראשית הערב. ילד סקייטר ג'ינג'י, עם זקן ג'ינג'י מקסים. הוא מצחיק, חברותי ונחמד. גדול ממני רק בשנה. זה הגיע למצב שירדתי לו כשאקס שלי שלא מזמן יצא מהארון הסתכל. ("אני לא רוצה להרוס אותך" "מה גורם לך לחשוב שאני כבר לא הרוסה?" "את נראית ילדה טובה" "אתה לא מכיר אותי").
ואז הזדיינו בצד. רק אחרי זה, הוא נזכר להגיד לי שהוא היה בתול. ובכן אז טעיתי בהשערה שלא אוכל לשכב עם מישהו שהכרתי נורמלי. (אז מי הרס פה את מי?)
סיפר לי על האקסית המיטולוגית. (בחירה מעולה אחרי סקס ראשון, הא?) יש לגברים קטע להגיד על אקסית שלהם כמה שהיא משוגעת. אוי, תעשו טובה, אתם מתים על זה. אוהבים את הדרמה, את האובססיביות אליכם, את הקינאה, הרגשות העזים, השיגעון.
לא אהיה אף פעם "אקסית משוגעת", "חברה משוגעת". אני אפילו חושבת שזה חיסרון באיזשהו מובן. אולי זאת אחת הסיבות לזה שאני מעדיפה מבוגרים, הם לא צריכים משחקים כאלה.
שוב השתכנעתי שאני צריכה סקס רק כדי להרגיש טוב עם עצמי. אני התנזרתי מסקס לחודש עד לל"ג בעומר, והייתי בן אדם ריק. קראתי המון, בכיתי המון. אני מכוערת בעצם, אני משעממת מידי. אתם לא תשימו לב אליי ברחוב, או במסיבה או בכל מקום אחר, אני אבלע ברקע. אלא אם כן תקחו אותי להיות עם חברים טובים (ואלה הם מעט) או תשארו איתי בארבע עיניים. אז אני פחות סגורה.
ובכן, עכשיו אני אפסיק לחשוב על הג'נג'י המקסים הזה, אחזור לריק שלי ויהיה מעולה.
מישהו מוכן לקנות לי ספר? אין לי מה לקרוא.