מניחה את האכזבה מעצמי בצד ועובדת עם מה שיש לי. מצאתי מטרה לזמן הקרוב- הפעם אני מתרכזת בי וחיה בשלום עם היותי אישה, הבנתי את החסרונות ואת היתרונות, אני מתמקדת ביתרונות ואגדל יחד איתם ואעצים אותם, ואת החסרונות אעקוף עם אישיותי הגברית והלוגית. כן, אני אישה, אפילו לא ילדה יותר, וכן, ציצים הם גם אמצעי למטרה. העולם לא אידיאלי, אף אחד לא יעריך אותי על היחודיות הלא אסטתית שלי. אני צריכה להיות חלק מהמשחק, אני צריכה את הקלפים האלה. אני צריכה את היופי, ואת האומץ, צריכה להיות חלק מהמטריקס, כי אני לא ניאו. ואני לא הולכת לשבת בשקט ולקבל את האישיות חסרת הביטחון, המעופפת, המתנשאת אבל הלא מנסה, כי אני יודעת שאני יכולה להיות מדהימה יותר תמיד. החלומות הן ברי השגה והפער בין מה שאני רוצה להיות לבין מה שאני- ישאר אותו פער כל חיי, וגם עם זה אני שלמה. אבל אני בחיים לא אוותר על לנסות להשיג את השלמות האולטימטיבית.
בחרתי יפן, עד אז, אתעסק בעצמי. ואחרי יפן, אתעסק בעצמי אפילו יותר. אם זה בכתיבה, אם זה בלימודים, אם זה להיות פאקינג אמנית או מדענית, זה לא משנה, העיקר שאבחר לבד ועם רעל בעיניים אתן לחיים לסחוף אותי לעבר הזה. ואצליח גם אם לא אצליח, אני מקבלת את הכל. אבל חייבת להיות משמעות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
