אז נכון, אני חופרת על טבעונות. אני "תוקפת" אנשים ומתווכחת איתם, מטיפה להם ו"כופה עליהם את דעתי".
לאור הנסיבות והעולם בו אנחנו חיי האם להטיף על רצח ועינויי המוני זה בסדר?
ובכן, הקרניבורים שביניכם כמובן, לעולם לא חופרים לנו ואומרים לנו לאכול בשר, אז מדוע אנחנו עושים את זה?
הרי זה לא הוגן, נשמות טובות שכמוהם, שותקים.
דמיינו שהייתם מודעים לפגיעה נוראית במישהו. שמישהו כלוא במרתף, מענים אותו כל היום והוא נמצא במצב אנוש.
עכשיו דמיינו שיש כמה מיליארדים כאלה, וכל חבריכם וקרובי המשפחה שלכם תומכים בזה ומשתפים פעולה.
מה הייתם עושים? לא הייתם פותחים את הפה לאות מחאה?
הרי זה לא כל כך נעים, שהאנשים שאתם הכי אוהבים בעולם, בעצם גורם מספר אחת לסיוט הכי גרוע שלכם.
אם חבריכם היו מרביצים לכלב שלכם, ואז רוצחים אותו, הייתם ממשיכים להיות חברים שלהם?
אז כן, אני לא יכולה להפסיק להיות חברה של כל חבריי, אבל כמובן שזה מציק לי, כי לרצוח את הכלב שלי ולרצוח חיות במשקים זה בעצם לא הבדל כל כך ענקי בשבילי, אז אני לא אפסיק להיות חברתכם, אבל אני בהחלט אומר לכם את פאקינג דעתי על המעשה האווילי שלכם כלפיי וכלפי בעלי החיים.
אז תסלחו לי באמת שאני חופרת, אבל אני פעילת זב"ח בכל רמ"ח איברי, ואני לא אשב ואשתוק בשקט כשאני רואה פגיעה איומה בחבריי החפים מפשע.
אני אטיף לכם, אני לא אתן לכם להרגיש טוב עם עצמכם בעת מעשה הרצח
לא סובלים את זה?
תפסיקו לרצוח!
FUCK 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Green