אני חייבת לרזות. אי אפשר לשחק יותר. הרזון הזה הוא חלק ממני וברגע שהוא נהפך לחלק נפרד ממני אני לא מרגישה שלמה. רע לי עם עצמי. אי אפשר למשוך את זה עוד.ניסיתי הכל, לא הלך.
הרעבה.
זהו.
מהיום 500 קלוריות ביום.
אני צריכה להתחיל להיעלם... שהירכיים יתחילו להתרחק אחת מהשניה.
נמאס לי!
אני רוצה לחזור להיות דקיקה!
היום, אחרי שאכלתי פאקינג 1600 קלוריות עליתי על המשקל וראיתי 55.9.. זה אומר שאני בסביבות ה-55 עגול.
אבל לא! אני רוצה 47 נ-ק-ו-ד-ה.
וחוצמזה... שהרעב הוא מאוד ממכר. בהתחלה קשה אבל אחר כך הוא נהפך לנורמה. הוא כבר לא מפריע. התחושה הזאת של הבטן הריקה שמתהפכת ממש הופכת למהנה. את מרגישה איך השומנים נשרפים לאט לאט. רואה איך פתאום משהו שם התחיל להשתטח...
אז ביום וחצי הראשונים יהיה קשה ואח"כ? זה שטויות! וכשאני אתחיל לרדת במהירות זה בכלל רק יעלה לי ת'מוטיבציה...
אה, ועוד משהו.. כנראה שאני יוצאת לקורס קצינים.
עוד שבועיים הגיבוש.
אני.. שאמרתי שדקה נוספת אני לא אחתום במערכת הדפוקה הזאת. חח .. מי היה מאמין...
פשוט, לפני שהתגייסתי החלטתי שאו שאני עושה צבא עד הסוף או שאני לא עושה בכלל. וכרגע? אני בעיקר עושה שומדבר.
גם אם זה עוד שנה קבע... אני די בטוחה שזה ישתלם לי כשאני אצא לאזרחות.
אהה ואחי מתחתן עוד חודשיים. עוד סיבה למהר עם הדיאטה ולהיות קשה עם עצמי. כמו בימים הטובים... שהייתי כוסית רצח ונגעתי ב-50.
טוב, שיהיה לי בהצלחה ב-2 התחומים.
יאללה, רזון בכל הכוח!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Super-Girl
