טולצ’ין

יש המון תוכניות לאחרונה

אני מתה על זה

מלהתארח בסוכה של הבוטן

עד לטיולון קטן באירופה

ופאקינג לעבור דירה למצפה רמון

ההתרגשות עוד לא פגעה בי האמת

אני מכירה את עצמי מספיק טוב כדי לדעת

שאם אני רגועה עכשיו זה פשוט שקט שלפני הסערה

שבועיים באירופה לבד???

מה לעזאזל חשבתי לעצמי

מחכה שזה יגיע כבר כדי שאני אוכל להתמודד עם זה

כי בינתיים אני רגועה כאילו אני באמת כזאת

ותכלס תכלס תכלס

מה זה טוב עכשיו

כאילו בלי עין הרע וזה, כן?

אז טפו טפו טפו

אבל המצב באמת טוב

סוף סוף יש תחושה של איזון

והיום הצלחתי לעשות החלטה שבעבר הייתה גורמת אולי לריב

ואני כל כך שלמה איתה

ואפילו יצאה לי שמלה חדשה מזה

ובא לי כבר סופש בחיפה

ובא לי כבר הכל אבל גם כיף לי מהרגע הנוכחי

ולפני חודשיים הרגשתי שסוף העולם הגיע

לא תיארתי לעצמי שזאת התחלה חדשה לחיים בריאים

כל יום מעכלת מחדש שאני לא בת 16

נחזור לפינתנו מ' עושה נוסטלגיה

והפעם בפינתנו: אקסוש

שיחות בפייסבוק מ2011 

כמה כלבה באדם אחד

וואו. 

אם לא היה את בוטן (אנחנו כבר כמעט שנה ביחד ואין לו עדיין כינוי רשמי פה, אז יאללה)

עוד הייתי שולחת סליחה לכבוד כיפור הבא עלינו

זה מדהים, זה פשוט התחיל מלהתסכל על קצת פוסטים

ואז הכתה בי ההרגשה הזאת ששכחתי ממש מי הוא

ומי אנחנו היינו

שזה קצת דפוק, כי היינו שלוש שנים כזוג

ועוד מלא בתור חרא בשקית שעושה מלא סקס

והוא היה מניאק כי הוא ירד עליי שחתכתי וקרא לי עלובה

אבל אחרי שיצאתי מהבית חולים הוא היה איתי הרבה

ולא בא לי לזכור אותו כמאה אחוז אידיוט

כמו שאני רוצה שהוא יזכור אותי כאחוז אחד של אהבת חייו

ו99 אחוז ידבר עליי מגעיל עם אהבות חייו האחרות

כמו שכולנו עושים עם אקסים

יום אחד בוטן גם יהיה אקס וידבר עליי מגעיל

זה סתם לא נעים לחשוב על זה

מ' עושה נוסטלגיה

בעיקר עושה לי בודד ועצוב

וזה לא הזמן הנכון להרגיש ככה

היי אביתר בנאי

מודעות עצמית

אני לא יודעת אם מה שאני מרגישה זה נכון

לא אם זה נכון להגיד, לא אם זה נכון להרגיש

אשכרה לא יודעת אם זה באמת מה שאני מרגישה

אני מרגישה געגוע אבל אולי זה מתעתע בי

אני מאוד תלויה ברגש הדדי נראה לי

מכל הבחינות

הכל זה תמיד לכאן ולכאן

הכל זה נראה מה יהיה

בהשתדלות לשים לב למה שהיה

ואם אני מרגישה שאני מתגעגעת

יש טעם בכלל להגיד?

יש טעם לגונן על עצמי ממשהו שאולי אני לא רוצה לשמוע?

יש טעם לבדוק אם זה נכון או שעדיף לזרום עם ההרגשה?

בגדול, לגבי הכל כרגע, בא לי פשוט ללכת על מה שמרגיש לי

בלי לחשוב יותר מדי, בלי לתכנן יותר מדי

להרפות מחששות ופחדים שהם לא מציאותיים

או אולי מציאותיים, אבל לא רלוונטים

"אל תפחד מהפחד" אביתר בנאי שר לי בכפולה כמה פעמים

ואני אומרת

סבבה

לא מפחדת

אבל כיהודיה טובה

שזה ישתלם לי, כן?

מתעוררת מחלום מלא באהבה

באמת אנחנו היינו כאלה אוהבים שם

וזה אחרי שאתמול נזכרתי איך היינו משוחחים בוואטספ

שעה על כמה אנחנו אוהבים אחד את השניה

וזה חסר, אין ספק שזה חסר

ואני אומרת, לעזאזל תאזרי אומץ

ותראי לו כמה כמה כמה את אוהבת אותו

ואם הוא יפרש את זה כיותר מדי וזה לא יעשה לו טוב

אז את תדעי שמספיק, די. לפעמים הדברים האלה פשוט לא הולכים

אבל חייבים להיות אמיצים

במילא עוד חודשיים זה כנראה יפול מעצמו

אז אפשר בזמן הזה לחיות כבר את הרגע ולתת מאה אחוז?