טוב, הפוסט הזה מתחיל בצורה די עצבנית. ולמה? בואו נחשוב!! נסיעה מטורפת שכוללת:
*נסיעה לשדה תעופה-45 דקות
*נסיעה הביתה-4.5-5 שעות
*כולל: בערך שש שעות!!!
גררררררררר את עצבנית רצח! באלי לתפוס מישהו בצוואר ולעשות לו בכקלךינקלנהךןחגןדוגכרעגק!!!!!!!
פיו, נרגעתי...
אז ככה,
מוכנים? לאלא. לא לריצה, ריצה זה כיף. טוב!
אז ככה:
הולךלהיותלינשף!!!!!!!!!!!!!!!!!! ייייייפפפפפייי!!! ווהו! זה הדבר הכי טוב בערך שקרה לי
באמריקה!!!
והולכת להיות לי שמלה, ואקססוריז, ונעלי סירה שצריך למצוא(סיפור ארוך, פירוט אח"כ) ואם יהיה לי מזל גם דייט.
קיצר, תענוג!
באז מה שקרה עם הנעליים היה כזה:
אני הולכת לי, ילדה תמימה ו(להגיד מכוערת? יאללה נוותר) ו*חמודה??* בחנות נעליים.
ומתחילה להוריד מהמדפים כל זוג נעלים יפה.
משתיישבת למדוד: לא. זה גדול מדי. לא, זה מכוער. לא. זה עושה לי צימוק מהרגל.אוה!!
כן!! זה הזוג המושלם!! שחורות מבריקות, נוחות ויפות, אלגנטיות ועדינות. מושלמות ויפהפיות!!!
אז הולכים לקופה, מה עושים? מתכוננים לשלם.
אבוי!!!!!!!! הנעל האחת רחבה, ואילו השניה צרה קצת.
לונורא, נמצא עוד זוג