בכל מקרה , אני ממש ממש לא מרוצה ממנו הוא יצא מפגר . אבל שיהיה .
ואין לי פרק 8 עדיין, זה יקח זמן - סליחה מראש.
אה כן ..
אני PIONEER של הSUPER CITY !!!!!!!
פרק 7
קייסי הביטה באחותה בפחד. היא החלה לרעוד ונראה היה כאילו כל חייה עוברים
כנגד עינייה ברגעים אלה ממש.
דני,שהיה עצמו בשוק ,התאושש, וסגר על קייסי עם ידיו. הוא הצמיד אותה אליו
,לוחש באוזנה שהכל יהיה בסדר.
"תקראי מהר לבנים." הוא אמר למרי,נושק ללחיה של קייסי וקם במהירות.
מחפש את מכשירו הסלולארי.
עברו מספר שניות ודאגי הארי טום ומרי ניצבו בחדר.
"תסגרו את הדלת ושבו על המיטה." דני פקד. והחבורה עשתה כדבריו.
"תשמעו מה נעשה עכשיו.." הוא המשיך, "מרי אמרה שהיא ראתה
את אריק בחוץ ואני לא מתכוון לסכן אף אחד מכם אפילו קצת.
אנחנו ננעל עכשיו את הדלת
של החדר ואני אתקשר
לפלטצ'. הוא יטפל בו."
עיניו של דאגי רק נפקחו יותר ויותר והוא צווח "כולונו הולכים למות!!!"
והחל לרוץ בחדר,
מה שגרם לטום לעשות את אותו הדבר , רק בהיסטריה לא ניתנת לשליטה.
דני התיישב על המיטה וחייג לפלטצ', מסביר לו את העניין.
השיחה הסתיימה לאחר כדקה ודני חייך "הכל מסודר."
"מה זאת אומרת מסודר?" מרי שאלה וכמה שניות מאוחר יותר נשמעו
צלילי סירנה של ניידות משטרה,
כמה צעקות מחאה ויריית אקדח אחת.
קייסי התקדמה אל החלון , מזיזה את הוילון מעט. היא ראתה מספר שוטרים גוררים
את אריק שנראה כי רגלו נורתה לתוך הניידת.
נשמע צלצול ממכשירו הסלולארי של דני .
"כן פלטצ' ?" דני שאל. וכנראה התבקש לשים את המכשיר על רמקול.
"היי חבר'ה ," נשמע קולו.
"היי פלטצ'." ענתה החבורה.
"קייסי, אני טיפלתי בבעיה שלך , לתמיד. גם עם אבא שלך לא יהיו יותר
בעיות."
"תודה." קולה רעד מעט.
"בכיף מתוקה. ועוד משהו , חבר'ה – אני יוצא לנסיעת עסקים ואחזור בעוד כחודש, אז
לא יהיו חזרות."
"יש!!" הארי צרח באושר.
טום הביט בו ונשף ביאוש.
"תודה פלטצ' , ביי ." דני אמר וניתק .
"זה היה.. יותר פשוט ממה שציפיתי.." קייסי אמרה ונראה שהוקל
לה בהרבה. היא חייכה חיוך רחב.
"אנחנו חייבים לחגוג את זה , בואו נצא למועדון !" הארי אמר והביט
במרי, בתגובה היא נצמדה לדאגי והנהנה.
"מתאים לך שוב למועדון?" דני גיחך , מביט בקייסי שהמשיכה לחייך
והנהנה גם כן.
"אני אלך להתקשר לג'יאו ." טום חייך וברח.
היתה מהומה בכל הבית .
"מה אני לובש ?" דאגי צעק להארי.
"כרגיל..משהו שלא מסריח." הארי מלמל באדישות.
"אתה לא שימושי , בכלל!@$%@!!" דאגי צרח וכתגובה קיבל נעל באזורו
ה-'רגיש'.
"דאגי!! השמלה הזאת או החצאית הזאת עם החולצה הזאת או הטייץ הזה עם
החולצה הזאת או.." מרי הציגה בפניו אפשרויות רבות.
"אני לא מצליח לבחור לעצמי חולצה! את רוצה שאני אבחר לך את כל הבגדים
?" הוא דיבר כמישהו שנמצא על סף התחרפנות.
"אוקיי, דאגי." מרי מלמלה והניחה את הבגדים על מיטתו.
"עכשיו נעשה מה שתירגלנו, תנשום עמוק ,אני יודעת שהמוח שלך פיצפון אבל הוא גם
צריך דם- לנשום.." היא דיברה ברוגע והוא נרגע לאט לאט.
"יותר טוב ?" שאלה והוא הנהן.
"את חייבת ללמד אותי.." הארי הביט בהם כלא מאמין,דאגי שתק ונראה
רגוע מתמיד.
"נחשוב עלייך.."מרי ציחקקה וקרצה לו , הולכת לחדר האמבטיה להתארגן.
בינתיים בקומה העליונה דני שכב על המיטה וחיפש את נעל האולסטאר השנייה
שלו תחת המיטה.
"קייסי, אני לא רואה כלום!" הוא מלמל.
"קח פנס." היא גיחכה.
"לא משנה, מצאתי." דני חייך באושר ולבש את הנעל , הוא היה מוכן . ג'ינס כהה
, גופייה לבנה וחולצה משובצת קצרה כחולה מעל עם נעלי אולסטאר שחורות.
קייסי עמדה מול הארון . "אני בדילמה, אני רוצה לשים את נעלי העקב הלבנות , אבל איזה
בגדים?"היא שאלה.
"אין לך אחות בשביל זה או משהו ?" הוא סינן .
היא נעצה בו מבט עצבני והוציאה שמלה שחורה מהארון "תתפגר." הכריזה
ויצאה מהחדר בהפגנתיות.
"בעצם.. אני צריכה להתלבש , אתה יכול לצאת ?" קייסי חזרה לחדר
, מגרדת בראשה.
דני חייך ויצא מהחדר, מחכה את הליכתה ממקודם.
*
החבורה עמדה בכניסה למועדון, דני , קייסי, מרי, דאגי , הארי , טום וג'יאו.
"טוב מה אתם עומדים?" ג'יאו ציחקקה "בואו."
כולם נכנסו אל המועדון פרט להארי שדיבר במכשירו הסלולארי.
"אעאעאעעא!!!!!!!!!!!!!!" דאגי צרח , פותח בריצה אל תוך המועדון,
הוא נפל על ברכיו והחליק לאמצע רחבת הריקודים מפיל כמה וכמה אנשים בדרכו לשם. לצערו
של דאגי הוא לא הצליח לעצור
רגלו פגעה באחד הרמקולים שעמדו על הריצפה . הרמקול נפל
וגרם לתגובת שרשרת שהפילה את כל הרמקולים.
המוזיקה נעצרה והמון זועם הביט בדאגי ששכב על הרצפה.
"אופס?" הוא מלמל.
"תתפסו אותו!!!" צעק ההמון . דאגי ההמום זחל במהירות ליציאה מהמועדון ,בורח
כל עוד נפשו בו
"מה? דאגי?" הארי הבחין בדאגי שניסה לברוח מעדר אנשים זועמים
ורץ אחריהם במטרה להבין מה קרה.
"אחלה מסיבה.." קייסי צעדה בשקט לכיוון הבר , צוחקת.
"משהו.." דני צחק בקול רם , מדביק עם צחוקו את מרי ,טום וג'יאו
, שנשארו במועדון.
החבורה התיישבה על הבר.
"ברמן,תביא לי בירה.." דני אמר ,זורק שטר על הבר.
"שנייה אדוני.." מלמל הברמן, המועדון היה די יוקרתי.
הוא הניח את בקבוק הבירה מול דני "בבקשה. עוד מ.." התכוון לשאול
אך נעצר.
"קייסי?" הוא חייך .
"מה ?" היא לא הבינה , מביטה בו בתימהון.
"זה אני ,ניק – הייתי ברמן במועדון אחר , שהיית בו ,לבד." הוא
אמר בתקווה.
"אתה בטח מתבלבל.." היא צחקה.
"אני מניח ." ניק אמר והתרחק מהם מעט.
"מאיפה את מכירה אותו? " דני שאל.
"אני לא." קייסי גיחכה , מביטה בניק , שיצא החוצה להפסקה.
"מממ...טוב." דני הביט בה בחיוך. "הוא נראה כמו מישהו נחמד.
לא משנה. בואי לרקוד."
"אין מוזיקה אבל , דאגי הרס את הרמקולים! " היא צחקה בקול.
"תני לי כמה שניות !" דני הכריז בגאווה ורץ אל הרמקולים.
"אני יוצאת החוצה לנשום אוויר." קייסי אמרה ויצאה מהמועדון.
ניק עמד בחוץ , סיגריה שנראה כי חציה כבר נגמר היתה בידו והוא פלט עשן
מפיו.
הוא עמד עם גבו אליה , קייסי התקרבה אליו .נוגעת בכתפו.
ניק הסתובב אליה ,זורק את הסיגריה על הרצפה ומוחץ עם רגלו.
"אה?.." מלמל.
"תראה,זה לא שאני לגמרי לא זוכרת אותך – הכל די מעורפל."
"עזבי את זה." ניק חייך במתיקות "כבר שכחתי."
"סתם לא נעים לי.." קייסי חייכה חזרה. לפתע התרכזה בפניו.
היו לו עיניים אפורות. נראה כי התגלח ברשלנות , מעט זיפים קישטו את קו
הלסת שלו.
שיערו השחור נע קלות ברוח הפתאומית שתקפה את הרחוב.
צמרמורת עברה בגופה של קייסי.
"קר לך?" ניק שאל במהירות , מוריד מעליו את הג'קט שלו.
"לא אני.." החלה ,אך הג'קט היה עליה לפני שהספיקה לסיים את המשפט.
ניק עדיין אחז בקצוות הג'קט , עומד במרחק של לא יותר מ10 סמ' ממנה.
עיניה של קייסי היו נעולות על פניו והיא לא יכלה לזוז.
ידו האחת החליקה במהירות אל פנים הג'קט ,אוחזת במותנה בזמן שהשנייה נחה
על צד פניה.
הוא הצמיד את שפתיו לשלה ברכות ,מקרב את גופה אליו.
הארי המיוזע והממורמר התקדם ברחוב
לכיוון המועדון.
הוא לא הצליח להשיג את דאגי או את ההמון הזועם .
מה שנגלה לעיניו לא לגמרי הפתיע אותו .
"קייסי!!!" צעק , היא הסתובבה אליו במהירות כאדם שהתעורר מחלום
בפתאומיות.
מתרחקת במיידיות מניק ומורידה מעצמה את הג'קט.
"אני ממש נואש , אולי תתנשקי איתי גם?" פרץ בצחוק .
קייסי הביטה בבנים שעמדו משני צידיה ועזבה את המקום במהירות.
לאחר מספר שניות דני יצא אל מחוץ למועדון "איפה קייסי?".
הארי משך בכתפיו וניק לא הגיב.
"טוב , אני סידרתי את הרמקולים אז אתה בא לרקוד איתי!!" דני
הכריז ומשך בידו של הארי , מפזז חזרה אל תוך המועדון.
דני קיבל הודעת SMS מקייסי על כך שהיא חזרה הביתה , לאחר
מכן הארי סיפר לדני שראה את ניק מתנשק עם קייסי ,
דני היה נסער למדי וכל החבורה חזרה
אל בית הלהקה , דני העדיף לא לעלות לחדרו ונשאר בסלון.
אבל הייתי חסרת מוזה , והיום *הופ* התחשק לה והיא חזרה , אני לא יודעת איך למה - אבל מה אכפת לכם ..
אני היחידה שצווחה מרוב אושר כשהיא קראה על זה שמקפליי מתכננים סיבוב הופעות עולמי ב2011 !!!! OOOOO:
זה פשוט מדהים !!!!!!!!!!!!!!!!
טוב, אני שותקת ומעבירה אותכן לפרק .
אה ! אם השיר לא מספיק פשוט תפעילו שוב , הוא מתאים לכל המשך הפרק מהקטע בו יופיע!!!!
פרק 5
עינייה של קייסי נפקחו בבהלה ."זאת מרי!". היא אמרה , רצה אל תוך הבית.
"או טום.." דני מלמל ורץ אחריה.
וזה אכן היה טום.
אך מרי שכבה מעולפת על הריצפה.
"מה קרה ?"קייסי שאלה בדאגה.
"היא קיבלה מכה בראש ונפלה.." טום מלמל ,לחוץ מתמיד.
"דני תתקשר לרופא." היא אמרה .
לאחר פחות מחצי שעה הגיע רופא לבית הלהקה והעיר את מרי.
כאשר היא פקחה את עינייה היא צווחה.
"מרי מה יש לך ?"קייסי נתקפה פאניקה.
"אני..אני יכולה ..לראות שוב." היא היתה בשוק.
קייסי הביטה בה בהלם מוחלט ודמעות החלו לנזול במורד לחייה."אני לא מאמינה.."
הרופא נתקף הלם גם כן ופתח בסידרת בדיקות שערכה כשעה.
לאחר אירגון כל התוצאות ,אמר "אני לא מוצא שום היגיון בכך שראייתה של מרי חזרה, זה לא הגיוני. המכה שקיבלה בראשה יכלה להיות קטלנית ביותר."
הרופא הורה לחבורה להשאיר את מרי לבד כי היתה זקוקה למנוחה.
" ד"ר, היא תהיה בסדר ?" קייסי שאלה.
"בהחלט ,היא בריאה לחלוטין , אך קיבלה טראומה מסויימת עקב חזרת הראייה בפתאומיות."
"אוקיי..תודה רבה."היא אמרה והרופא יצא מביתם .
דני התכוון לומר משהו אך מכשירו הסלולרי צילצל .
'אשלי' הכתוביות ריצדו על המסך .
"הלו?"הוא ענה בהיסוס,נותן בקייסי מבט מתנצל.היא הנהנה .
"אני עולה למעלה."היא מלמלה.
"דני? מי זה איתך?" העצבים נשמעו בצורה מיידית בקולה של אשלי.
לפני שהספיק להגיב הואשם בכל דבר שקרה ברחבי העולם בעשור האחרון.
"ואיך כל זה מתקשר אלי?" דני שאל בבהלה.
"הכל קשור אליך ,אתה דני ג'ונס – אתה אשם בהכל !" אשלי צרחה.
"אני.." "אתה שכחת את ליסה ." היא ירתה, יודעת שזו נקודה רגישה.
"זה לא נכון.." קולו של דני נחלש ברגע.
"איך קוראים לה דני ?".
"קייסי.." הוא לחש.
"שכחת.."היא אמרה בטון מאופק וצלילי ניתוק שיחה נשמעו מעבר לקו.
מכשירו הסלולרי של דני נפל מידו.והוא גרר את רגליו באיטיות אל הגינה.
הוא הוריד את נעליו ובגדיו,נשאר בתחתון הבוקסר שלו.
הוא הגניב מבט לעבר הבית ונכנס אל הבריכה יחד עם ראשו.
הוא פקח את עיניו במים,מרגיש צריבה מסויימת בגלל הכלור.
מחשבות על כל מה שהספיק לעשות בחייו עברו בראשו. מי שהיה , מי שנהיה.
ליסה בהחלט שינתה אותו, הוא אוהב אותה.
הוא לא צריך להשאיר אותה בעבר. או שאולי בעצם הוא צריך?
כמה הוא יכול להיות תקוע על מה שקרה, עכשיו קייסי איתו, מה יקרה לה אם הוא לא יהיה יותר.
איכפת לו ממנה, כמו מליסה.
כאשר החליט לוותר על ניסיון ההתאבדות הכושל , האוויר שלו נגמר והוא החל לשקוע עד שנחבט בקרקעית הבריכה.
כל מה שזכר היה קולות מעומעמים וצעקות.
-24:50-
דני התעורר במיטתו, מבחין בקייסי השכובה לידו.
הוא נאנח בהקלה,הוא חי.
הוא הרגיש בתזוזתה של קייסי שפקחה את עיניה.
"דני.." היא חייכה מביטה בעיניו הכחולות ,נראה שהיתה מאושרת.
"דאגתי.." מספר דמעות פרצו את גבולות עיניה והיא חיבקה אותו.
הוא לא החזיר לה חיבוק ,הוא היה שקוע בעצמו – הוא כעס על עצמו.
"מה.." היא התכוונה לשאול אך מכשירה הסלולרי צילצל.
"מי מתקשר בשעה כזאת.." המכשיר הראה שהמספר חסוי.
"כן?" היא היססה.
"קייסי!"שמעה את קולה של אביה.
"תקשיבי לי טוב,ילדה מטופשת." הוא צעק "אם את לא חוזרת הביתה אני בא והורג אותך."
היא ידעה בבירור שלפני השיחה הוא שתה כמויות אלכוהול נכבדות.
"אבא..אני אמרתי שאני לא חוזרת."היא מלמלה בפחד.
"יודעת מה?אותך אני לא צריך ,אחותך עדיין באחריותי." הוא צחק צחוק מרושע.
"שלא תחשוב על זה ! אתה שומע אותי!" קייסי השתנקה,דמעות יורדות במורד לחייה.
"מי יעצור אותי? את? מטומטמת! תגידי לי איפה את ,עכשיו !!"
צעקותיו של אביה נשמעו בחוזקה ובבירור גם בלי להתרכז במכשיר הסלולרי.
דני הביט בקייסי שהיתה מפוחדת לגמרי.
הוא לקח מידה את המכשיר הסלולרי "אדוני אני מבקש שלא תתקשר למספר הזה יותר."
הוא אמר ברוגע.
"למה מי אתה ?אני לא פוחד ממך." אביה צרח .
"אם תתקשר לכאן שוב אני אזמן את המשטרה , להתראות." דני היה מאופק וניתק את השיחה.
(תפעילו)
קייסי ישבה בקצה המיטה,ברכיה היו לחוצות לחזה והיא בכתה.
"קייס.."דני לחש ואחז בפרק כף ידה. גורם לה להיאנח בכאב.ולתפוס בידה.
"תראי לי.." הוא אמר והרים את שרוול חולצתה. חושף מספר סימנים כחולים וחתך עמוק על פרק כף ידה.
היא הביטה בו,נראה כאילו התחננה שלא יבקש ממנה לספר.
"יש עוד כאלה?." הוא שאל מביא תחבושת מחדר האמבטיה וחובש את ידה.
קייסי הנהנה בשקט. קמה ופושטת את חולצתה ומכנסיה.חושפת כמויות אדירות של חתכים , צלקות ושיטפי דם.
דני הביט בה בעצב מתרומם על רגליו ומצמיד אליו.
גופה היה לחוץ כנגד חזהו ודמעותיה לא איחרו להגיע שוב משאירות שבילים רטובים על חולצתו.
התמיכה הזאת היתה חסרה לה כל כך,הוא נתן לה הרגשה של ביטחון וחיבה בלי לבקש כלום בתמורה.
היא לא הבינה את זה,למה כל כך אכפת לו .
דני אחז בפניה בעדינות והביט אל תוך עיניה. "אני רוצה שתספרי לי הכל."
עיניה שידרו הסכמה והם נשכבו על המיטה , תחת השמיכה.
הוא הביא לה את כוס המים שעמדה על השידה שלו. והיא לגמה ממנה באיטיות.
"אמא שלי עזבה אחרי יום הולדתה ה13 של מרי,אבא שלי היה אלים מאוד.אז היא פחדה ממנו – אבל בכללי לא היה לה אכפת מאיתנו.היא דאגה רק לעצמה ולחיים האישיים שלה כל הזמן."
"בשנה הראשונה לעזיבתה אבא שלי הכחיש את זה,ולא התיחס אלי ואל מרי בכלל.אבל כהשלים עם העובדה שעזבה אותנו הוא התחרפן , זו היתה הפעם הראשונה בה הרים עלינו יד."היא עצרה לרגע , לוגמת מהכוס בשנית.
"הוא דחף את מרי והראש שלה נחבט בפינת השולחן,באותו יום היא איבדה את הראייה."
עיניו של דני נצצו והוא הביט בה בעצב ,מורה בידו שתמשיך .
"עם כל חודש שעבר הוא נהיה יותר אגרסיבי. סתם מכות . בקבוק .אולר. סכין מטבח. "
"הוא הכי אהב את האולר שלו,הוא היה קטן ונצמד לגרון שלי בקלות בשעת הצורך,כשהוא מאיים שאם לא אשתוק יחתוך אותי ואת מרי לחתיכות."
קייסי לא הפסיקה לרעוד ובהתה בנקודה אקראית על הקיר.
"אם זה לא מספיק,הוא מצא לי חבר. אריק." היא המשיכה לדבר ברוגע.
"הוא היה בחור מיוחד, ידע מה הוא רוצה , ואם לא קיבל אותו היה משיג אותו בדרכים משלו."
"פחדתי ממנו כמו מאבא שלי. יום אחד הוא החליט שהוא רוצה 'לפתוח אותי' כמו שהוא התבטא. היינו אצלי בבית כשהוא התחיל להוריד ממני את הבגדים בכוח ,מה בחורה בת 17 שלא ראתה כלום חוץ מ4 קירות סגורים יכולה לדעת? אני מניחה שכלום."
"הוא הוציא את ה.." קייסי עצרה והביטה בדני,הוא הנהן. "מהמכנסיים.."
"למזלי הספקתי לצרוח והשכן מהדירה ממול בדיוק עבר ליד הדלת שלנו. הוא נכנס פנימה והוריד אותו ממני."
"אריק הבטיח שהוא עוד ימצא אותי וינקום בי, הוא היה בן 19 לקחו אותו לכלא על הטרדה מינית."
"ומה היה עם מרי כל הזמן הזה ?" דני שאל וישר התחרט ."אני מצטער , את תספרי לי מה שאת רוצה."
"היא היתה אצל סבתא שלנו , אבל היא מתה לפני חצי שנה." קייסי נשמה עמוק.
"ואמא ש.." דני התכוון לשאול אך היא קטעה אותו "אני לא רוצה לדבר על זה יותר."
הוא לא הוציא יותר שום מילה מפיו, מצמיד אותה אליו כמה שיכל.
גופה של קייסי לא הפסיק לרעוד ודני לחש לתוך אוזנה "אני מבטיח להגן עליך."
כמה ליטופים על פניה מצידו הספיקו על מנת להרדימה.
-למחרת בבוקר-
מרי קמה ממיטתה בחדר האורחים והתקדמה לכיוון המטבח.
היא ראתה שם נער עומד עם כוס קפה בתחתוני בוקסר.
"מרי.." לפתע הוא הסתובב וקרא בשמה, היא זיהתה את קולו של דאגי.
"אתה..דאגי?" היא היססה.
"כן.." הוא חייך בחמימות. "אני שמח שזיהית."
"אני מצטערת." היא מלמלה ורצה אליו,מחבקת אותו .
"על מה?"הוא לא הבין על מה היא יכולה להצטער ,הרי לא עשתה כלום.
"על זה שברחתי כשנישקת אותי,ששיקרתי שיש לי מישהו אחר בראש.חשבתי עליך כל הלילה."היא אמרה בנשימה אחת ונישקה אותו לפני שהספיק להגיב.
כוס הקפה נפלה מידיו של דאגי והוא חבק את מותניה בשתי ידיו.
קרני אור אחדות בקעו מבין התריסים בחדרו של דני ,מעירות אותו.
הוא פקח את עיניו באיטיות ,מחפש את קייסי בצורה מיידית.
כמעט כל גופה היה עליו, היא ישנה בשלווה.
הוא השכיב אותה על הצד בזהירות ,קם מהמיטה והלך לחדר האמבטיה.
כאשר סיים עם סידורי הבוקר שלו ירד אל המטבח ונדהם.
מרי ישבה על השולחן ודאגי עמד בין רגליה,הם התנשקו בתשוקה רבה,שברי כוס היו פזורים על כל הרצפה וריח חזק של קפה הורגש בכל מקום.
דני כיחכך בגרונו , מפנה את תשומת ליבם אליו.
"אוי.." מרי מלמלה והאדימה כולה,בורחת לחדרה במהירות.
דאגי גירד בעורפו ונראה כאילו מנסה לבחור את המילים כדי להסביר את מה שראה.
"אני לא צריך הסברים,קורה." דני קרץ . "תנקה פה ותן לי לשתות קפה בשקט."
"אתה לא מכין לקייסי שלך?" דאגי שאל,חורץ את לשונו.
"זה לא צריך לעניין אותך." הוא ענה ברוגע ודאגי נעלב משלא קיבל תשובה עוקצנית,מפנה את שברי הכוס.
דני עלה בחזרה לחדרו אחרי שסיים את סיגרית הבוקר שלו ואת כוס הקפה.
קייסי כבר התעוררה והיתה בחדר האמבטיה.
הוא התלבש בזמן שלא היתה שם ופגש אותה בדרכה חזרה לחדר.
"בוקר טוב." החיוך נמתח על שפתיו והוא נישק אותה קצרות.
"יש לך ריח של סיגריות." היא משכה באפה.
"אז מה..טוב,אני חייב לזוז,חזרה היום" הוא נישק אותה שוב, הפעם על הלחי ורץ למטה – יוצא מהבית עם הלהקה.
_
נשמע קול חבטת ברזל והסורגים נפתחו.
"אין לי מושג מי הסכים לשחרר אותך,אבל הוא ממש אידיוט." הסוהר אמר.
"זה לא צריך לעניין אותך." עיניו של אריק נצצו בכעס והוא יצא מהתא בהפגנתיות.
ניידת הובילה אותו לתחנת המשטרה ומשם לקחה אותו מכונית אחרת.
"תודה ששיחררת אותי.." אריק אמר.
"אין בעיה, היא תקבל מה שמגיע לה."
"עוד כמה זמן נגיע?" אריק שאל.
"דקה בדיוק."
-
"קייסי!!!" היא שמעה צעקה מלמטה.
"מה?" צעקה חזרה.
"אני הולכת לבית חולים,יש לי בדיקת עיניים." מרי אמרה ויצאה מהבית בטריקת דלת.
"תודה,יום טוב גם לך "היא מלמלה והחלה לרדת במדרגות לקומה הראשונה.
לפתע היא שמעה רישרוש מהמרפסת.
"א..א..אריק." היא לחשה כך שבקושי שמעה את עצמה,היא רצה במהירות לחדר האמבטיה ונעלה את עצמה בפנים.
קייסי התישבה על האסלה הסגורה וניסתה להתקשר אל דני,השיחה עברה בצורה מיידית לתא הקולי.
"לא..לא.." היא הבינה שמכשירו הסלולרי כבוי בגלל החזרה.
וכמו תמיד,מזל רע לא מסתיים באירוע אחד,הסוללה במכשירה הסלולרי נגמרה.
היא שמה לב שהחלון מעל הכיור גדול מספיק ותוכל לעבור דרכו "זה רק קומה אחרת,אני יכולה לרדת למטה."
קייסי עלתה לגובהו והביטה החוצה, היא הבחינה באביה עומד ליד מכונית שחנתה מול בית הלקה.
במהירות הבינה שהוא זה שהביא את אריק אליה.
'אני הולכת למות.' חשבה לעצמה, מתיישבת בפינת חדר האמבטיה , בדיוק מאחורי הדלת.בוכה בכי חרישי.
רק דמעות זלגו על צידי פניה בלי קול.
אריק פתח בחיפושים אחריה ברחבי הבית , בועט בדלתות וצורח את שמה.
"קייסי!!! אני יודע שאת פה, את סתם מושכת את מה שצריך לקרות. לא יפה לעקב אותי ככה."
בכיה רק התחזק והיא מנעה מעצמה בכל מחיר להוציא קול.
כל חבטה של דלת הודיעה על כך שהוא מתקרב אליה והרעב בגופה המשיך להתחזק בקצב בכיה.
קייסי הביטה הצידה ,על הרצפה.
צל נראה מצידה השני של הדלת,אריק לחץ על ידית הדלת "נעול.." הוא גיחך.
"קייסי מותק.." הוא לחש במתיקות מבחילה ,מלאת שנאה.
"תפתחי לי מתוקה, די לשחק משחקים." הוא אמר ,קולו נשמע כשל רוצח פסיכופט כמו בסרטי האימה.
"אני לא אפגע בך נו.." הוא נהיה חסר סבלנות.
קייסי שמעה את נקישת הסכין שלו על הדלת כאשר הוא החל לחרוט עליה עם הלהב החד.
"אל תגרמי לי לפרוץ את הדלת." אריק אמר,מתנשף בכבדות.
לכמה דקות היה שקטע מיגע וקייסי נרגעה, שוקלת אם ללכת לבדוק שהלך.
'טראח' נשמע קול חבטה חזק והדלת נפתחה בתנופה, פוגעת בצלעותיה.
קייסי החניקה צווחה,קוברת את ראשה בין ידיה,הרעד חזר לגופה במידיות וכך גם שטף הדמעות.
In The Future There Are No Secrets . In The Future There Are No Lies.
יש לי את הפוסטר הזה על הקיר .. +עוד הרבה אחרים שלהם חח
אבל דני מותק פה ^-^
הוא תמיד מותק נו .. ומושלם ואני אסתום כי זה לא יגמר P:
ברגעים אלה אני מפסיקה לזין בשכל ומעלה את הפרק שכל כך רציתן ,
נשארו לי רק עוד 2 בגרויות ואני מסיימת י'!!!! ואוווווו DDDDDDD:
טוב ברצינות.. הנה הפרק חח
פרק 4
"אהה..דני" קייסי התכוונה לומר משהו אך דני דחף את עצמו לאחור , מתרחק ממנה באיטיות .
הוא אחז בראשו , מתיישב על המיטה .
"דני.. הכל בסדר ?" קייסי נלחצה ומיהרה לבדוק מה קורה איתו.
לפתע דני הרגיש כאב חד בבית החזה .
"לי – קייסי .. תצאי בבקשה .." הוא מלמל.
היא הביטה בו ויצאה במהירות מן החדר , סוגרת את הדלת .
דני התלבש ויצא מן הבית , נוסע במכוניתו אל הפארק שהיה שלו ושל ליסה .
הוא נתן לגופו ליפול על הדשא ולמוחו לשקוע במחשבות .
"אני לא יכול.." חשב לעצמו .
"בטח שכן.." שמע קול מוכר אך בכל זאת לא הבין של מי היה .
דני הרים את ראשו וראה את ליסה יושבת לצידו , מחייכת , אמיתית , חיה.
"ליסה? .. את בחיים ?" הוא בקושי הוציא את המילים מהפה , מתיישב.
"לא.." היא הביטה אל תוך עיניו . " אני לא ..".
"אז..מה? איך ?" דני לא הצליח להבין איך הוא יכול לראות אותה " את מלאך?.." שאל וגרם לליסה לפרוץ בצחוקה המתגלגל.
"לא הישתנת בכלל.." היא חייכה וליטפה את לחיו , מעבירה צמרמורת בגופו של דני.
"אפשר להגיד שאני רוח , אני כאן כי אתה לא מצליח למצוא שקט.." ליסה הסבירה.
"אוקיי..אחרי שהייתי בתוכנית 'צייד הרוחות' אני מאמין להכל – אבל אני לא אמור לראות אותך.." הוא אמר בבלבול.
"זה באמת כל כך משנה ? " היא החלה לאבד סבלנות .
"את יודעת שאני לא יודע מה זה לשתוק.." דני חייך אליה .
"זה נכון ..".
(תפעילו).
"ליסה.. אני לא יכול לשכוח כל מה שעברתי איתך , כג'יימס הרג אותך.." הוא עצר לקחת אוויר.
"אני פשוט ראיתי את הסוף..אני לא מאמין שלא עשיתי כלום כדי לעצור את זה".
"דני..זה שייך לעבר ואתה לא צריך להאשים את עצמך " ליסה אמרה רואה את העצב שעל פניו.
"קייסי הזאת..באמת מתאהבת בך – מגיע לה להיות איתך.." .
דני הביט בה בשקט " אני רוצה שתחזרי , אני רוצה לחבק אותך שוב ולדעת שלא תלכי לשום מקום".
ליסה חיבקה את דני , גופה היה קר כקרח ועיניו התמלאו דמעות.
"היא מזכירה לך אותי?" ליסה שאלה לפתע.
"כן.. מאוד.. " דני נשף ביאוש.
"זה מרגיש אותו הדבר? לנשק אותה.. לדבר איתה?" היא המשיכה.
"אני לא רוצה שתחשבי שהיא טובה ממך...אבל כן.." הוא השפיל את מבטו.
"אל תתביש בזה..אני באמת מתגעגעת אלייך אבל זה מה שצריך לקרות." ליסה חייכה אליו.
"אל תפספס את ההזדמנות שלך להתאהב שוב ." היא התרוממה על רגליה .
"זה הגורל שלך , ככה הוחלט למעלה..".
"אין לי מה להגיד יותר ואני מבינה שקשה לך..." ליסה החלה לומר ודני קם גם כן .
"הגיע הזמן להיפרד..וזה חייב להיות לתמיד ".
"דני אני מצטערת על הסבל שגרמתי .." ליסה אמרה, נוגעת בידו של דני " אבל אתה רואה שזה היה שווה את זה" הוסיפה ונעלמה.
"תודה.." הוא לחש..
דני התקדם אל מכוניתו , נכנס לתוכה .
"בזכותך הכל יהיה טוב יותר,ליסה ". הוא אמר והחל לנסוע לכיוון ביתו .
דני התפרץ אל תוך הבית .
"קייסי !!!!" הוא צעק אך לא היתה כל תשובה , לאחר מספר דקות גילה כי הוא לבד בבית .
דני נכנס אל תוך חדרו ונדהם , החדר היה הפוך לגמרי .
הוא רץ מיד אל השידה ליד מיטתו .
"לא.." הוא מלמל "לא!!!!" צעק ובעט בשידה והיא נפלה.
כל זיכרון לליסה נעלם מחדרו, השרשרת עם האות D ששובצה באבנים,
הבושם שלה ,
מכתב הפרידה כשעזבה לגרמניה,
טבעת האירוסין ,
ההקלטה מהאולפן בה שומעים את צחוקה המתגלגל ומילות האהבה,
השיר שהוא כתב לה walk in the sun
ותמונה מהחופשה שלהם כאשר שבר את הצלעות.
דני התיישב על המיטה והבחין בפתק על הריצפה ,לידו היה מונח לב שוקולד עם ליקר.
הוא הרים את הפתק ולאחר מכן זרק בעצבים . היה כתוב בו ' כנראה שלא היית צריך לאהוב את ליסה אחרי הכל..'
צעדים נשמעו מחוץ לחדרו של דני וקייסי נראתה בדלת . באותו הרגע מכשירו הסלולרי צילצל * מספר חסוי* הכתוביות ריצדו על המסך.
"מי זה ? " דני ענה .
"אהבת את ההפתעה שלי ?" נשמע קולה של קייט ,
אותה הבלונדינית המשוגעת עם תוספות השיער הזולות .(מהעונה הקודמת) מצידו השני של הטלפון.
"חתיכת כלבה פסיכית ! תחזירי לי את הדברים שלי !".
רק צחוק נשמע כתשובה וקול ניפוץ חזק .
ריח מתוק הגיע לאפו של דני מהחלון הפתוח , ריח מוכר – הבושם של ליסה .
הוא רץ במהירות החוצה , רואה את קייט עומדת באמצע הכביש .
פח מתכת עמד לידה ובו היו דברים בוערים , ריח הבושם הגיע מתוך הפח .
"בת זונה משוגעת ! מה את עושה ? " דני פתח בסידרת קללות וצעקות שלא פסקו במשך 5 דקות לפחות ,
לבסוף מילמל בעצב "את לא יודעת איך זה לאבד מישהו שאת אוהבת יותר מכל דבר".
"אתה לא היית איתי בגלל הכלבה הזאת .." קייט אמרה והוציאה קול ציקצוק .
דני הוריד את חולצתו והחל לכבות את האש .
הוא קיווה להציל שאריות חפצים , הוא היה נואש.
הוא תפס את פח המתכת שרתח מהלהבות ושפך את תכולתו על הכביש.
כל מה שמצא היה השרשרת עם התליון המשובץ באבנים , הוא היה שחור ומלוכלך.
כל שאר הדברים הושמדו לגמרי .
קייט הביטה בדני שלא הביט עליה אף לא לרגע , היא רצה משם במהירות ונכנסה למכוניתה . דני קם על רגליו והחל ללכת אל תוך הבית . "דני.." קייסי מלמלה ונגעה בכתפו בעדינות.
"תעזבי את זה.. " הוא אמר " את יכולה להביא לי קרח ? הידיים שלי שורפות ".
הוא הראה לה את ידיו ,כוויות חזקות ואדומות ניראו עליהן וקצת דם בצדדים.
עינייה נפקחו בבהלה "כן , שנייה !" אמרה במהירות ורצה אל תוך הבית .
"אני אהיה למעלה ..." דני צעק בעקבותיה ועלה על גג הבית.
השמיים התמלאו בעננים אפורים והחל טיפטוף קל , כאילו ומזג האוויר היה תלוי במצבי רוחו של דני .
הוא ישב על הריצפה והביט בשרשרת המלוכלכת , לאחר מספר שניות הוא דחף אותה לתוך כיס מכנסיו.
דלת היציאה אל הגג נפתחה וקייסי נראתה עומדת בדלת עם שקית קרח ."אפשר?."
"בטח.. בואי.."דני חייך אליה.
היא התקדמה והניחה את שקית הקרח על ידיו . "אהה.."דני נאנח והביט אל תוך עיניה.
"אני מצטערת אם עשיתי משהו לא במקום.." קייסי אמרה .
"מה?אתה לא קשורה לזה בכלל."הוא אמר.
"א..."קייסי התחילה לומר אך שפתיו של דני קטעו אותה .
השמיים החלו להתבהר , טיפות קטנות נפלו מתלתליו על פניה .
דני ליפף את ידיו סביב מותניה של קייסי , מרים אותה בבת אחת .
"אהההה !! דני .. תעזוב אותי !! " היא צווחה , צוחקת .
"אף פעם." הוא אמר והביט לתוך עיניה .
"אני מבינה שאתה מנסה להיות רומנטי והכל ,אבל זה מפחיד אותי !!!" קייסי צעקה.
"סליחה .." הוא מלמל וגיחך.
כאשר רגליה חזרו לעמוד על הקרקע היא הניחה את ידיה על חזהו .
"אתה משהו דני ג'ונס.." היא לחשה .
לפתע נשמעה צעקה נשית חזקה מתוך הבית.
אני יודעת שנראה קצר אבל יש פה יותר מ1,000 מילים :O
מצפה להמון תגובות של "סופסוף חזרת ,התגעגענו - את כזאת כוסית (: "
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
