אבל הייתי חסרת מוזה , והיום *הופ* התחשק לה והיא חזרה , אני לא יודעת איך למה - אבל מה אכפת לכם ..
אני היחידה שצווחה מרוב אושר כשהיא קראה על זה שמקפליי מתכננים סיבוב הופעות עולמי ב2011 !!!! OOOOO:
זה פשוט מדהים !!!!!!!!!!!!!!!!
טוב, אני שותקת ומעבירה אותכן לפרק .
אה ! אם השיר לא מספיק פשוט תפעילו שוב , הוא מתאים לכל המשך הפרק מהקטע בו יופיע!!!!
פרק 5
עינייה של קייסי נפקחו בבהלה ."זאת מרי!". היא אמרה , רצה אל תוך הבית.
"או טום.." דני מלמל ורץ אחריה.
וזה אכן היה טום.
אך מרי שכבה מעולפת על הריצפה.
"מה קרה ?"קייסי שאלה בדאגה.
"היא קיבלה מכה בראש ונפלה.." טום מלמל ,לחוץ מתמיד.
"דני תתקשר לרופא." היא אמרה .
לאחר פחות מחצי שעה הגיע רופא לבית הלהקה והעיר את מרי.
כאשר היא פקחה את עינייה היא צווחה.
"מרי מה יש לך ?"קייסי נתקפה פאניקה.
"אני..אני יכולה ..לראות שוב." היא היתה בשוק.
קייסי הביטה בה בהלם מוחלט ודמעות החלו לנזול במורד לחייה."אני לא מאמינה.."
הרופא נתקף הלם גם כן ופתח בסידרת בדיקות שערכה כשעה.
לאחר אירגון כל התוצאות ,אמר "אני לא מוצא שום היגיון בכך שראייתה של מרי חזרה, זה לא הגיוני. המכה שקיבלה בראשה יכלה להיות קטלנית ביותר."
הרופא הורה לחבורה להשאיר את מרי לבד כי היתה זקוקה למנוחה.
" ד"ר, היא תהיה בסדר ?" קייסי שאלה.
"בהחלט ,היא בריאה לחלוטין , אך קיבלה טראומה מסויימת עקב חזרת הראייה בפתאומיות."
"אוקיי..תודה רבה."היא אמרה והרופא יצא מביתם .
דני התכוון לומר משהו אך מכשירו הסלולרי צילצל .
'אשלי' הכתוביות ריצדו על המסך .
"הלו?"הוא ענה בהיסוס,נותן בקייסי מבט מתנצל.היא הנהנה .
"אני עולה למעלה."היא מלמלה.
"דני? מי זה איתך?" העצבים נשמעו בצורה מיידית בקולה של אשלי.
לפני שהספיק להגיב הואשם בכל דבר שקרה ברחבי העולם בעשור האחרון.
"ואיך כל זה מתקשר אלי?" דני שאל בבהלה.
"הכל קשור אליך ,אתה דני ג'ונס – אתה אשם בהכל !" אשלי צרחה.
"אני.." "אתה שכחת את ליסה ." היא ירתה, יודעת שזו נקודה רגישה.
"זה לא נכון.." קולו של דני נחלש ברגע.
"איך קוראים לה דני ?".
"קייסי.." הוא לחש.
"שכחת.."היא אמרה בטון מאופק וצלילי ניתוק שיחה נשמעו מעבר לקו.
מכשירו הסלולרי של דני נפל מידו.והוא גרר את רגליו באיטיות אל הגינה.
הוא הוריד את נעליו ובגדיו,נשאר בתחתון הבוקסר שלו.
הוא הגניב מבט לעבר הבית ונכנס אל הבריכה יחד עם ראשו.
הוא פקח את עיניו במים,מרגיש צריבה מסויימת בגלל הכלור.
מחשבות על כל מה שהספיק לעשות בחייו עברו בראשו. מי שהיה , מי שנהיה.
ליסה בהחלט שינתה אותו, הוא אוהב אותה.
הוא לא צריך להשאיר אותה בעבר. או שאולי בעצם הוא צריך?
כמה הוא יכול להיות תקוע על מה שקרה, עכשיו קייסי איתו, מה יקרה לה אם הוא לא יהיה יותר.
איכפת לו ממנה, כמו מליסה.
כאשר החליט לוותר על ניסיון ההתאבדות הכושל , האוויר שלו נגמר והוא החל לשקוע עד שנחבט בקרקעית הבריכה.
כל מה שזכר היה קולות מעומעמים וצעקות.
-24:50-
דני התעורר במיטתו, מבחין בקייסי השכובה לידו.
הוא נאנח בהקלה,הוא חי.
הוא הרגיש בתזוזתה של קייסי שפקחה את עיניה.
"דני.." היא חייכה מביטה בעיניו הכחולות ,נראה שהיתה מאושרת.
"דאגתי.." מספר דמעות פרצו את גבולות עיניה והיא חיבקה אותו.
הוא לא החזיר לה חיבוק ,הוא היה שקוע בעצמו – הוא כעס על עצמו.
"מה.." היא התכוונה לשאול אך מכשירה הסלולרי צילצל.
"מי מתקשר בשעה כזאת.." המכשיר הראה שהמספר חסוי.
"כן?" היא היססה.
"קייסי!"שמעה את קולה של אביה.
"תקשיבי לי טוב,ילדה מטופשת." הוא צעק "אם את לא חוזרת הביתה אני בא והורג אותך."
היא ידעה בבירור שלפני השיחה הוא שתה כמויות אלכוהול נכבדות.
"אבא..אני אמרתי שאני לא חוזרת."היא מלמלה בפחד.
"יודעת מה?אותך אני לא צריך ,אחותך עדיין באחריותי." הוא צחק צחוק מרושע.
"שלא תחשוב על זה ! אתה שומע אותי!" קייסי השתנקה,דמעות יורדות במורד לחייה.
"מי יעצור אותי? את? מטומטמת! תגידי לי איפה את ,עכשיו !!"
צעקותיו של אביה נשמעו בחוזקה ובבירור גם בלי להתרכז במכשיר הסלולרי.
דני הביט בקייסי שהיתה מפוחדת לגמרי.
הוא לקח מידה את המכשיר הסלולרי "אדוני אני מבקש שלא תתקשר למספר הזה יותר."
הוא אמר ברוגע.
"למה מי אתה ?אני לא פוחד ממך." אביה צרח .
"אם תתקשר לכאן שוב אני אזמן את המשטרה , להתראות." דני היה מאופק וניתק את השיחה.
(תפעילו)
קייסי ישבה בקצה המיטה,ברכיה היו לחוצות לחזה והיא בכתה.
"קייס.."דני לחש ואחז בפרק כף ידה. גורם לה להיאנח בכאב.ולתפוס בידה.
"תראי לי.." הוא אמר והרים את שרוול חולצתה. חושף מספר סימנים כחולים וחתך עמוק על פרק כף ידה.
היא הביטה בו,נראה כאילו התחננה שלא יבקש ממנה לספר.
"יש עוד כאלה?." הוא שאל מביא תחבושת מחדר האמבטיה וחובש את ידה.
קייסי הנהנה בשקט. קמה ופושטת את חולצתה ומכנסיה.חושפת כמויות אדירות של חתכים , צלקות ושיטפי דם.
דני הביט בה בעצב מתרומם על רגליו ומצמיד אליו.
גופה היה לחוץ כנגד חזהו ודמעותיה לא איחרו להגיע שוב משאירות שבילים רטובים על חולצתו.
התמיכה הזאת היתה חסרה לה כל כך,הוא נתן לה הרגשה של ביטחון וחיבה בלי לבקש כלום בתמורה.
היא לא הבינה את זה,למה כל כך אכפת לו .
דני אחז בפניה בעדינות והביט אל תוך עיניה. "אני רוצה שתספרי לי הכל."
עיניה שידרו הסכמה והם נשכבו על המיטה , תחת השמיכה.
הוא הביא לה את כוס המים שעמדה על השידה שלו. והיא לגמה ממנה באיטיות.
"אמא שלי עזבה אחרי יום הולדתה ה13 של מרי,אבא שלי היה אלים מאוד.אז היא פחדה ממנו – אבל בכללי לא היה לה אכפת מאיתנו.היא דאגה רק לעצמה ולחיים האישיים שלה כל הזמן."
"בשנה הראשונה לעזיבתה אבא שלי הכחיש את זה,ולא התיחס אלי ואל מרי בכלל.אבל כהשלים עם העובדה שעזבה אותנו הוא התחרפן , זו היתה הפעם הראשונה בה הרים עלינו יד."היא עצרה לרגע , לוגמת מהכוס בשנית.
"הוא דחף את מרי והראש שלה נחבט בפינת השולחן,באותו יום היא איבדה את הראייה."
עיניו של דני נצצו והוא הביט בה בעצב ,מורה בידו שתמשיך .
"עם כל חודש שעבר הוא נהיה יותר אגרסיבי. סתם מכות . בקבוק .אולר. סכין מטבח. "
"הוא הכי אהב את האולר שלו,הוא היה קטן ונצמד לגרון שלי בקלות בשעת הצורך,כשהוא מאיים שאם לא אשתוק יחתוך אותי ואת מרי לחתיכות."
קייסי לא הפסיקה לרעוד ובהתה בנקודה אקראית על הקיר.
"אם זה לא מספיק,הוא מצא לי חבר. אריק." היא המשיכה לדבר ברוגע.
"הוא היה בחור מיוחד, ידע מה הוא רוצה , ואם לא קיבל אותו היה משיג אותו בדרכים משלו."
"פחדתי ממנו כמו מאבא שלי. יום אחד הוא החליט שהוא רוצה 'לפתוח אותי' כמו שהוא התבטא. היינו אצלי בבית כשהוא התחיל להוריד ממני את הבגדים בכוח ,מה בחורה בת 17 שלא ראתה כלום חוץ מ4 קירות סגורים יכולה לדעת? אני מניחה שכלום."
"הוא הוציא את ה.." קייסי עצרה והביטה בדני,הוא הנהן. "מהמכנסיים.."
"למזלי הספקתי לצרוח והשכן מהדירה ממול בדיוק עבר ליד הדלת שלנו. הוא נכנס פנימה והוריד אותו ממני."
"אריק הבטיח שהוא עוד ימצא אותי וינקום בי, הוא היה בן 19 לקחו אותו לכלא על הטרדה מינית."
"ומה היה עם מרי כל הזמן הזה ?" דני שאל וישר התחרט ."אני מצטער , את תספרי לי מה שאת רוצה."
"היא היתה אצל סבתא שלנו , אבל היא מתה לפני חצי שנה." קייסי נשמה עמוק.
"ואמא ש.." דני התכוון לשאול אך היא קטעה אותו "אני לא רוצה לדבר על זה יותר."
הוא לא הוציא יותר שום מילה מפיו, מצמיד אותה אליו כמה שיכל.
גופה של קייסי לא הפסיק לרעוד ודני לחש לתוך אוזנה "אני מבטיח להגן עליך."
כמה ליטופים על פניה מצידו הספיקו על מנת להרדימה.
-למחרת בבוקר-
מרי קמה ממיטתה בחדר האורחים והתקדמה לכיוון המטבח.
היא ראתה שם נער עומד עם כוס קפה בתחתוני בוקסר.
"מרי.." לפתע הוא הסתובב וקרא בשמה, היא זיהתה את קולו של דאגי.
"אתה..דאגי?" היא היססה.
"כן.." הוא חייך בחמימות. "אני שמח שזיהית."
"אני מצטערת." היא מלמלה ורצה אליו,מחבקת אותו .
"על מה?"הוא לא הבין על מה היא יכולה להצטער ,הרי לא עשתה כלום.
"על זה שברחתי כשנישקת אותי,ששיקרתי שיש לי מישהו אחר בראש.חשבתי עליך כל הלילה."היא אמרה בנשימה אחת ונישקה אותו לפני שהספיק להגיב.
כוס הקפה נפלה מידיו של דאגי והוא חבק את מותניה בשתי ידיו.
קרני אור אחדות בקעו מבין התריסים בחדרו של דני ,מעירות אותו.
הוא פקח את עיניו באיטיות ,מחפש את קייסי בצורה מיידית.
כמעט כל גופה היה עליו, היא ישנה בשלווה.
הוא השכיב אותה על הצד בזהירות ,קם מהמיטה והלך לחדר האמבטיה.
כאשר סיים עם סידורי הבוקר שלו ירד אל המטבח ונדהם.
מרי ישבה על השולחן ודאגי עמד בין רגליה,הם התנשקו בתשוקה רבה,שברי כוס היו פזורים על כל הרצפה וריח חזק של קפה הורגש בכל מקום.
דני כיחכך בגרונו , מפנה את תשומת ליבם אליו.
"אוי.." מרי מלמלה והאדימה כולה,בורחת לחדרה במהירות.
דאגי גירד בעורפו ונראה כאילו מנסה לבחור את המילים כדי להסביר את מה שראה.
"אני לא צריך הסברים,קורה." דני קרץ . "תנקה פה ותן לי לשתות קפה בשקט."
"אתה לא מכין לקייסי שלך?" דאגי שאל,חורץ את לשונו.
"זה לא צריך לעניין אותך." הוא ענה ברוגע ודאגי נעלב משלא קיבל תשובה עוקצנית,מפנה את שברי הכוס.
דני עלה בחזרה לחדרו אחרי שסיים את סיגרית הבוקר שלו ואת כוס הקפה.
קייסי כבר התעוררה והיתה בחדר האמבטיה.
הוא התלבש בזמן שלא היתה שם ופגש אותה בדרכה חזרה לחדר.
"בוקר טוב." החיוך נמתח על שפתיו והוא נישק אותה קצרות.
"יש לך ריח של סיגריות." היא משכה באפה.
"אז מה..טוב,אני חייב לזוז,חזרה היום" הוא נישק אותה שוב, הפעם על הלחי ורץ למטה – יוצא מהבית עם הלהקה.
_
נשמע קול חבטת ברזל והסורגים נפתחו.
"אין לי מושג מי הסכים לשחרר אותך,אבל הוא ממש אידיוט." הסוהר אמר.
"זה לא צריך לעניין אותך." עיניו של אריק נצצו בכעס והוא יצא מהתא בהפגנתיות.
ניידת הובילה אותו לתחנת המשטרה ומשם לקחה אותו מכונית אחרת.
"תודה ששיחררת אותי.." אריק אמר.
"אין בעיה, היא תקבל מה שמגיע לה."
"עוד כמה זמן נגיע?" אריק שאל.
"דקה בדיוק."
-
"קייסי!!!" היא שמעה צעקה מלמטה.
"מה?" צעקה חזרה.
"אני הולכת לבית חולים,יש לי בדיקת עיניים." מרי אמרה ויצאה מהבית בטריקת דלת.
"תודה,יום טוב גם לך "היא מלמלה והחלה לרדת במדרגות לקומה הראשונה.
לפתע היא שמעה רישרוש מהמרפסת.
"א..א..אריק." היא לחשה כך שבקושי שמעה את עצמה,היא רצה במהירות לחדר האמבטיה ונעלה את עצמה בפנים.
קייסי התישבה על האסלה הסגורה וניסתה להתקשר אל דני,השיחה עברה בצורה מיידית לתא הקולי.
"לא..לא.." היא הבינה שמכשירו הסלולרי כבוי בגלל החזרה.
וכמו תמיד,מזל רע לא מסתיים באירוע אחד,הסוללה במכשירה הסלולרי נגמרה.
היא שמה לב שהחלון מעל הכיור גדול מספיק ותוכל לעבור דרכו "זה רק קומה אחרת,אני יכולה לרדת למטה."
קייסי עלתה לגובהו והביטה החוצה, היא הבחינה באביה עומד ליד מכונית שחנתה מול בית הלקה.
במהירות הבינה שהוא זה שהביא את אריק אליה.
'אני הולכת למות.' חשבה לעצמה, מתיישבת בפינת חדר האמבטיה , בדיוק מאחורי הדלת.בוכה בכי חרישי.
רק דמעות זלגו על צידי פניה בלי קול.
אריק פתח בחיפושים אחריה ברחבי הבית , בועט בדלתות וצורח את שמה.
"קייסי!!! אני יודע שאת פה, את סתם מושכת את מה שצריך לקרות. לא יפה לעקב אותי ככה."
בכיה רק התחזק והיא מנעה מעצמה בכל מחיר להוציא קול.
כל חבטה של דלת הודיעה על כך שהוא מתקרב אליה והרעב בגופה המשיך להתחזק בקצב בכיה.
קייסי הביטה הצידה ,על הרצפה.
צל נראה מצידה השני של הדלת,אריק לחץ על ידית הדלת "נעול.." הוא גיחך.
"קייסי מותק.." הוא לחש במתיקות מבחילה ,מלאת שנאה.
"תפתחי לי מתוקה, די לשחק משחקים." הוא אמר ,קולו נשמע כשל רוצח פסיכופט כמו בסרטי האימה.
"אני לא אפגע בך נו.." הוא נהיה חסר סבלנות.
קייסי שמעה את נקישת הסכין שלו על הדלת כאשר הוא החל לחרוט עליה עם הלהב החד.
"אל תגרמי לי לפרוץ את הדלת." אריק אמר,מתנשף בכבדות.
לכמה דקות היה שקטע מיגע וקייסי נרגעה, שוקלת אם ללכת לבדוק שהלך.
'טראח' נשמע קול חבטה חזק והדלת נפתחה בתנופה, פוגעת בצלעותיה.
קייסי החניקה צווחה,קוברת את ראשה בין ידיה,הרעד חזר לגופה במידיות וכך גם שטף הדמעות.
In The Future There Are No Secrets . In The Future There Are No Lies.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
