עוד בלוג מתוך כל ה425798295 של ישרא נפתח לו.

ותאמינו או לא,הפעם זה בלוג סיפורים.כן,כן אני יודעת שההפתעה הזאת היכתה אותכם קשות.

חחחח,טוב כמו כל כותב בלוג חדש הייתי מציגה את עצמי בפניכם אבל הפעם החלטתי להישאר אנונימית.

יש לי עבר לא קטן פה בישרא,כך שאני מכירה פה בערך את החברה. (חברה מצויינת להפליא)

היו לי כבר פה כמה וכמה בלוגים אישיים/סיפורים.כן זה לא הסיפור הראשון שלי שאני הולכת לפתוח.

ומשומה עכשיו זה טרנד כזה לשמור על סודיות השם שלך.ושאפחד לא יודע מי אתה.

כו גמאני נדלקתי על הטרנד הלא ברור הזה,אז אני גם מצטרפת אליכם כל ילדי ישרא האנונימים

בקיצור,במקום לקדוח לכם במוח,רציתי שתכירו אותי בצורה אחרת.

דרך הכתיבה שלי. דרך הסיפור שלי..

יש כאלו שאולי בעתיד יזהו אותי ופה אני מבקשת,שגם מי שזיהה ויודע.אל-פשוט אל..

אל תהרסו לי ולא לעצמכם כי ממש חבל..

- - - -

אז כהתחלה חדשה ומרגשת לבלוג סיפורים החדש שלי כדי שתכירו אותי עוד טיפה(חוץ מזה שגיליתם שאני ילדה קצייה וחופרת ברמות)

החלטתי לפתוח בפרק חדש.

ההתרגשות בשיאה,והינה.אני פותחת לכם את בלוגי בפרק ראשון מסיפורי הנקרא:

"you,me,and them"

כן אני יודעת ,לא הכותרת הכי מזהירה ששעמתם אבל זה מה שיצא.

טוב בלי חפירות מיותרות.

אני מציגה בפניכם את הפרק הראשון שלי :)

בבקשה.

יפרק 1 :

"לא,לא,לא! אין מצב שאני עושה את זה" הוא אמר בנחישות

"אבל למה?" השיב הסוכן שלו

"ככה! אני כבר עברתי את זה פעם אחת בחיים שלי ואני ממש לא מתכוון לעבור את זה עוד פעם!" אמר כקובע עובדה.

"מה אכפת לך להגשים לאיזו נערה אחת את החלום?" השיב בחוסר אונים הסוכן בתקווה לשכנע אותו.

"אני אפילו לא יודע מי תיבחר! חוצמזה אני בטוח שגם ניק וקווין לא יסכימו לזה!" הוא אמר מנסה לתרץ.

"זה כבר טופל... שניהם הסכימו.. רק אתה נשארת" השיב הסוכן שולל את כול האפשרויות.

"הם הסכימו?! אני לא מאמין עליהם...." הוא החזיר באכזבה

"תחשוב על כול הפרסום והכסף" הסוכן אמר ועיניו נצצו.

"כאילו חסרים לי כאלה.." הוא אמר בזלזול, כאילו שזה מובן מאליו.

"טוב אני ממש לא מתכוון להתווכח איתך על זה! זה כבר נקבע ואתה משתתף אם אתה רוצה ואם אתה לא!" צעק הסוכן וטרק אחריו את הדלת.

*לאחר חודש*

"כ"כ משעמם לי..."אמרה עדי באנחה."נראה לך יש סרט מעניין בטלוויזיה?"היא לקחה את שלט הטלוויזיה שהיה מעל השידה ליד מיטתי והתחילה לזפזפ בין ערוצי הטלוויזיה.

"לא,לא,לא.."היא מלמלה לעצמה לאחר כל ערוץ שהעבירה ולא היה לטעמה.

"דאמט,משעמם לי..."היא חזרה על עצמה ונאנחה בכבדות על מיטתי.

 בעודה נאנחת על כמות השעמום בחייה,ישבתי בפינת החדר וניסיתי להמשיך את אותו שיר שכתבתי לפני כמה ימים ספורים.

פתאום אני ועדי שמענו קול , עדי התרוממה "האחים ג'ונאס מזמינים 3 בנות להופיע איתם בנשף מלכותי"

"OMFJ!"

"מה?!" אמרתי מנסה לברר את משמעות המילה ההזויה.

"מה מה!" היא אמרה כאילו זה ברור מאליו "את לא ראית עכשיו מה שאני ראיתי?!" היא אמרה עדיין קצת המומה.

"כן... זה הג'ונס הזה... את אוהבת אותם לא?"

"וואו המוח שלך עובד לאט!" היא אמרה וצחקנו...

"טוב די, אני חייבת ללכת להירשם! אני כבר חוזרת" היא אמרה ורצה בהתלהבות אל הטלפון

"תהני" השבתי .

בזמן שעדי הייתה בסלון מנסה להשיג את "פגישת החלומות" שלה עם הג'ונס האלה אני ניסיתי לנצל את הזמן ולהמשיך את השיר...

כעבור 5 דקות היא נכנסה כשהיא נראית מאושרת מתמיד.

"עדי??" אמרתי מנסה להעיר אותה מהפנטזיה ששקעה בה.

"נרשמתי!" היא אמרה ישירות.

"מה את כול כך אוהבת בג'ונס האלה עוד לא הבנתי.." הרמתי גבה

"דבר ראשון זה ג'ונאס דבר שני הם כול כך מושלמים... במיוחד ניק" היא אמרה בחולמניות שלא הייתה אופיינית לה, כאילו היא מדברת על החבר החדש שלה...

"נקניק ג'ונאס.. איזה שם זה?!" אמרתי מתגרה בה

" זה לא נקניק זה נ-י-ק!" היא אמרה מיואשת.

כעבור כמה ימים כאשר עדי הייתה אצלי היא קיבלה שיחת טלפון.

"מיזה?" שאלתי בסקרנות..

"לא יודעת.. " היא אמרה וענתה לטלפון.

"הלו, כן... כן זאת אני" היא אמרה בהתרגשות.

"עדי את מוכנה לדבר בחוץ אני מנסה לעשות שיעורים.." אמרתי מיואשת מכמויות השיעורים.

היא סימנה לי עם היד שאני אהיה בשקט והיא יצאה.

אחרי משהוא כמו 2 דקות היא נכנסה לחדר.. אבל הפעם היה לי קשה להחליט עם היא שמחה או עצובה.. היא נראתה מוטרדת.

"אמ... ליאן אני צריכה לדבר איתך רגע על משהו..." היא אמרה בקול אימהי.. הבנתי שקרה משהו.

"מה עשית?..." אמרתי ספק שואלת ספק קובעת.

"אמ.. את זוכרת את הלהקה הזאת שסיפרתי לך עליה.." היא אמרה קצת חוששת.

"כן.." אמרתי מנסה להיזכר. "זאת אם הנקניק נכון?" אמרתי שוב מנסה להתגרות בה.

"כן.." היא אישרה. אוקי זה מוזר למה היא לא צורחת עלי על זה שאני קוראת לו נקניק?!

"אז את זוכרת את התחרות הזאת שנרשמתי אליה... זאת אם הנשף.."

"כן... אבל מה זה קשור עכשיו?" אמרתי עדיין מבולבלת

"אז כשאני נרשמתי בשמי.. אז את יודעת חשבתי אולי גם לרשום אותך... את יודעת בשביל הצחוקים.. סתם כדי לעצבן אותך הרי כאילו מה הסיכויים שתזכי?!" היא אמרה עדיין חוששת.

"עדי מי זה היה בטלפון" אמרתי מתחילה להבין.

"זה היה מנהל התחרות.." היא אמרה בקול חסר רגש.

"וואו את זכית?! אני ממש שמחה בשבילך.. הרי את ממש רצית את זה לא?" אמרתי שמחה בשבילה.

"אז זהו שלא.. לא אני זכיתי אלא..."

"מי?!" אמרתי בתמימות

"את.." היא אמרה בלחישה

"מה?!" אמרתי בכעס והתרוממתי מהכיסא.

"אני לא מאמינה! אבל למה?!" אמרתי לא מעכלת.

"זאת הגרלה..." היא אמרה קצת מאוכזבת מכך שלא זכתה.

"טוב...אז תתקשרי עכשיו אל המנהל הזה ותגידי לו שאני ממש לא מתכוונת להשתתף בנשף הזה ושיגריל מישהיא אחרת... אני בזה לא משתתפת!" אמרתי בנחישות.

"ואו,ואו,ואו! תרגעי רגע... אני יודעת שזה מסעיר אותך ושאת לא אוהבת אותם... אבל.." היא אמרה מנסה להרגיע אותי.

"אבל מה?!" אמרתי בבכעס.

"אבל אני כן! ואם את באמת חברה  אז אני מצפה ממך שאת כן תלכי!" היא אמרה בקצת יותר ביטחון.

"אבל?!.. מה?!.. איך?!.. למה?!" אמרתי מנסה להבין יותר.

"תקשיבי אני חשבתי על זה קצת ואם את תלכי אולי בכול זאת יתנו לי ללכת איתך..כי את נבחרת אחרי הכול.. ואז אני עדיין יוכל לראות את ניק.. אני מתחננת בפנייך! בבקשה,בבקשה,בבקשה!" היא אמרה מתחננת.

"אבל עדי.. את יודעת שאני לא אוהבת להצטלם... ואני גם בכלל לא מכירה אותם!" אמרתי מנסה לתרץ.

"אני כן והם ממש נחמדים! תאמיני לי שאת תהני! תיהיה קצת ספונטנית... מה אכפת לך?!" היא אמרה והסתכלה עלי אם העינים החומות הגדולות שלה.

"אוף.... את יודעת שאני לא יכולה לסרב לך כשאת מסתכלת אלי ככה.." אמרתי נכנעת.

"תודה תודה תודה!" היא אמרה וקפצה עלי בנשיקות.

"את חייבת לי על זה בגדול!" אמרתי מנקה את הנשיקות שלה מהלחיים שלי.

"טוב בואי..."  היא אמרה ולקחה את התיק שלה.

"לאן?" שאלתי

"את עוד שבוע עומדת להיפגש עם האחים ג'ונאס! חסר לך שאת לא תיראי פיצוץ!" היא אמרה ומשכה אותי החוצה.

השבוע עבר לי די מהר. מדי פעם אנשי הפקה באו וביררו פרטים לגבי ולקחו לי מידות לשמלת הנשף- זה היה די מביך.

אני חייבת להודות שבמהלך השבוע מצאתי את עצמי גולשת באתרי מעריצים שלהם ומנסה לברר אליהם קצת פרטים.

סוף סוף הגיע יום ראשון ואני ועדי (שהתלוותה איתי למהלך השבוע) היינו די במתח. טוב נו בעיקר עדי אבל גם אני הייתי קצת לחוצה לגבי כול השבוע הזה.

- - - - -

"הו פאק." בטח אתם אומרים עכשיו ברגע שסיימתם לקרוא את הפרק -.-"

כן,כן אני מודעת לכך שהינה.עוד סיפור ג'ונאס נוסף.

אבל אני ממש מבקשת שתתנו לסיפור צ'נאס.

כי כבר פתחתי בעבר סיפור על הג'ונאס וגם אלו שלא אהבו אותם-אהבו את הסיפור!!

מקווה שתתינו ת'צ'אנס.

שלכם-האנונימית