אני קוראת את המילים האלו
ומרגישה את התשוקה עוטפת אותי.
תחושת המגנטיות שאינה מאפשרת כל לחימה
אהבה מסממת
עירפול חושים שלופת אותך מכל הצדדים
כמו חוט משי של מתנה יקרה שלוחץ לי על הצלעות ומרים אותי למעלה
מגע של היכרות
מלא בריחות, מלא בחושים, מלא בנקודות, חיספוס או רוך.
אני קוראת את המילים האלו
ומרגישה אותך לידי.
רק שזה לא אותך הישן, המוכר,
פשוט אותך של העתיד.
אני מרגישה את הנשימות שלנו מתמזגות למוזיקה חסרת מילים
אני מרגישה את הידיים שלנו נמסות זו אל זו, ממששות את העל טבעי
אני מרגישה את הרגליים שלנו מחזיקות חזק, שנישאר קרוב
אני מרגישה את חום גופך, ואת האור שבוקע ממעמקי תוכנו, ואת תחושת ההגנה והנצחיות והבלעדיות
ותחושת האהבה.
זהו זה, אני מרגישה את תחושת האהבה, זו שאני יודעת שיש בתוכי מאז ומתמיד ורק מחכה להתבטא,
אהבה של ערפילי צבעים, סערת רוחות שבונה בתים, אנושיות כנה, וטבע.
אהבה שתחזיק, ותתמודד, ותחייה, ותלמד. אהבה של היכרות תמצית הקיום.
אהבה של שנינו, לא כאתה ואני, או אני ואתה, אלא אהבה של התמזגות שאינה יודעת מהי הפרדה.
אני קוראת את המילים האלו
ורוצה את הידיים האלו שיחזיקו אותי קרוב
רוצה את משחק המילים המלוכלך, ואת משחקי הלשון
רוצה עיניים לטבוע בתוכן ולא להאמין שהן קיימות
רוצה להתחשמל מכל דקה משותפת.
אני קוראת את המילים האלו
וחושבת שזה עוד אמיתי.
שעוד אוכל לחיות בסיפור אגדה
ואולי בכל זאת יש איזה נסיך אמיץ שמוכן בשבילי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
לה;לה