כבר הרבה שנים

לפעמים אני שונאת אותך. 

האמת שלרוב. 

על איך שאתה יושב לי בראש, ואיך שאתה שולח מילים ממגנטות חסרות תכולה.

על איך שאתה בא, והולך, ועל איך שאתה אומר ולא עושה. 

על איך שאתה נוכח, כשאתה לא צריך. ושאתה לא נוכח, כשכן צריך. 

פשוט שונאת אותך כמו התמכרות חסר פואנטה. 

ואין לי מספיק מילים אפילו להסביר לך את העוצמה