כבר הרבה שנים

כל כך מציק לי 

שאתה מחובר שעות ויושב שם מבזבז ת'זמן, רק חמש דקות ממני, ועדיין לא מעז 

להראות את הפנים שלך לשעה, חצי שעה, משהו, קמצוץ. 

אתה כזה כסיל, אימבסיל, טיפש, אידיוט

פחדן.

פשוט פחדן, באמת עם הזנב בין הרגליים

אבל חצוף. 

אין לך אפילו את הכבוד הבסיסי לרצות אותי, רק תן לי להוציא את הדברים שיושבים לי בחזה 

וזהו, זה הרי לא ברור לך כבר ששם זה יגמר? 

או שאולי זה ברור לך ולכן אתה לא מוכן לעמוד בהבטחות להיפגש. 

טיפת כבוד אין לך, אני באמת לא יודעת איך, הרי ברור שאתה מעריך אותי, באמת לא אכפת לך? 

מה אכפת לי שאתה חסר ביטחון רק לידי, אתה יכול להיות ביישן במקום מניאק, זה גם יהיה בסדר. 

הרמתי ידיים

כבר לא מגיע לך אפילו שאשפוך בפניך את ליבי 

שאסביר וארעיף עלייך כעס ואגיד כמה אתה בלתי נסבל בעליל

אין לך פנאי לזה ולא תבין. אז זה יישמר אצלי. 

אני באמת בזה לך כרגע. 

הצלחת להרחיק את הבנאדם היחיד שמסוגל לקבל את הטירוף שלך 

שסולח לך תמידית, שמוכן להישאר ולא לברוח כמו כולם, לא נכנע לך. 

הנה, נכנעתי. 

אני שונאת לחשוב את זה, כי זה גורם לי להישאר, מציב לי אתגר

אבל כבר לא אכפת לי. אני לא רואה את זה ככניעה, אני פשוט לא מאמינה 

שאתה יכול לעשות לי טוב. 

עם כל הערך שלי אלייך והאמונה שלי בך, עדיף שתישאר כנוף. 

אני משנה את האמונה שלי, אני רוצה את הטובים והחמודים, הנסיכים המתחשבים 

לא את השקרנים המניאקים שברור שיתהפכו עליי איזה יום ואני אמורה לתקן אותם,

נמחקת חמוד. 

we choose the love with believe we deserve 

ככה אמרו בסרט 

וצודקים. אני פשוט חושבת שבנאדם שפוי ונחמד ונסיך שכזה לא יתמודד עם הבעיות שלי. 

כאילו, אני לגמרי בנאדם דפוק, וזה מפחיד אותי שאף אחד לא יכול להתמודד עם זה, אז אני מחביאה את עצמי ומתעסקת באחרים. 

זה יותר קל, אני בטוחה שגם אתם ניסיתם את זה פעם. 

אבל די, נמאס לי מאהבה כושלת, אני פוגעת בעצמי בסופו של דבר, בוחרת פגומים בכוונה ורק יוצרת עוד בעיות. 

כן מגיע לי יותר, אני רוצה לחלוק את החיים עם מישהו, לא לשחק בפסיכולוגית ופסיכי. 

לא חשבתי שיהיה יותר קשה להמשיך כאילו כלום לא קרה 

לא האמנתי שלא לדבר על זה יהיה יותר בעייתי 

אתה לא מפסיק להפתיע אתה.. 

אני יודעת שאם באמת יכולת לבחור, לא היית בוחר בזה 

היית משאיר אותי בחיים שלך צמוד צמוד, כי אני עושה לך טוב, מאוד. 

אבל זה לא מתאים עכשיו, ואולי לא יתאים לעולמים

אתה עסוק, אני אמורה להיות עסוקה, אני לא צריכה להסיח את דעתך, ואתה לא אמור לגרום לי לחכות. 

סיימת את זה מגעיל, ובכל זאת אני אשאר אני ולא אתן לזה להתנדף לחלוטין,

אבל מאמי, אני כבר לא אהיה שלך. 

אתה פשוט פחדן שאתה לא מוכן לשמוע את זה אלא לקרוא את זה. 

הפכת אותי לאהבה וירטואלית ואתה לא יכול להוציא אותי מהעולם הזה,

אפילו להתקשר אתה לא מעז, לשמוע את הקול שלי. אין אצלך דבר כזה להתמודד, הא?

טעות שלי, ציפיתי שיהיה כמו שהיה לפני חצי שנה, אני באמת מצטערת יא בוגד מסכן 

אל תדאג, אני כבר לא אציק לך עם אכפתיות או הגיון, 

אתה ברשות עצמך והחברים הדוחים שלך, יכול להיכנס להם עמוק עמוק לתחת ולעשות אורגיה. 

רק אל תסמס לי כשאתה נשאר צלע תשיעית. 

אני באמת מצטערת בשבילך. אולי תבוא איזו אחרת, בהצלחה, שיהיה לכם טוב, שלא תפעיל עליה אותם טריקים אמן.

יש לך מזל שאני לא שופטת אנשים לפי הסכין שהם תקעו לי בגב, אלא לפי החלקים שהם חיברו לי בראש. 

פחדן מטומטם. 

אני מכניסה אנשים לחיים שלי כדי שישארו, לא שיעלמו. אבל הסיווג משתנה.