כבר הרבה שנים

אני לא מבינה אותך 

לאן נעלמת 

פעם הייתי שואבים כוחות אחת מהשנייה 

ופעם זה לפני חודש. אוי, זה כבר הרבה יותר. 

אני חושבת שלפני חודשיים, לא, גם אז לא. 

לפני חודשיים וחצי, עוד הכל היה טוב. 

ואולי אתה ממשיך להרחיק עצמך ממני, עושה לי טובה

אבל מה איתי? אתה זורק אותי ככה לכלבים? 

להתמודד לבד עם הבדד והחשד? 

כל דקה היינו מנצלים, רק לזרוק כמה מילים, כדי נדע

זה היה כדי שנדע? זה היה ממקום כנה? או אולי פשוט נוח? 

אני לא מאמינה שזה מה שאתה רוצה. 

ועד כמה אני צריכה להפיל עצמי כדי לעורר אותך?

בחירה שלך. אתה הבא שמדבר, שולח הודעה, הכל. 

חתך חד, אני לא יכולה לסמוך עלייך. ולא אפילו קצת. 

אני לא יכולה להפסיק לדמיין את הפגישה עם אמא שלך. התחלתי לחשוב שאתה משקר לפני שבוע +. 

אני כבר לא יודעת מה לעשות איתך, אבל לא רוצה להיות עוד מקרה שהצלחת להשליך מעלייך, 

אני טובה יותר. לא צריך שום דבר מעבר, רק תשאיר אותי בחיים שלך אולי

אצלי אהבה זה כבר פאסה