לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

כבר הרבה שנים


המילים פשוט פורצות החוצה

Avatarכינוי:  לה;לה

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2013

אני לא מבינה ביי


אני חייבת להפסיק לבזבז את הזמן 

אני צריכה לעשות משהו 

להתקדם, לפי המחשבה ולא לפי הדחף

 

אני לא אוהבת להיכנע לדחפים, אמרתי שאני בנאדם של מעשים וגם דיבורים, לא בנפרד.

 

אני לא יודעת מה לעשות איתו יותר 

זה באמת מחרפן אותי 

אני לא יודעת מה לעשות ואיך להגיב ואיך ממשיכים 

אני לא מבינה מה הקטע אני רוצה הסבר

והוא כבר הסביר, במשך שעות, ואז סיים ונעלם מחדש 

וזה כבר יותר משבוע, אפילו תשעה ימים אם אני לא טועה 

ואני לא מבינה, אני פשוט לא מבינה 

אני לא רואה את ההיגיון, אני לא רואה סיבה, אני לא מבינה 

אין לי מושג איך להמשיך מכאן, מה לעשות 

 

חשבתי פשוט להתנתק לכמה שבועות, לשלוח לו הודעה ב1.5 

אני כן רוצה שנדבר בחופש 

אני רוצה לדבר איתו ולהתעדכן

אבל אני מפחדת שהוא שורף את הגשר, ואני לא יודעת למה, ואני לא מבינה 

אני רק צריכה הסבר 

אני מרגישה מציק, אני מרגישה כמו חרק נדבק

ואיך זה אשמתי, זה הוא יצר את זה אצלי, ניסיתי להילחם והוא ניסה להתיש אותי, עד שהצליח 

ואני לא מבינה 

זה פשוט לגמרי ההפך מכל השיחה האחרונה והחודשים האחרונים 

הוא פשוט התהפך 

שיקר לי בפנים? והלך 

 

מצאתי סופסוף דרך למחוק אותו מהרשימה בצד, של הצ'אט

כבר התרגלתי להסתכל לשם יותר מידי וזה סתם מכאיב

זה לא מכאיב, זה מציק ומרגיז

ואני נותנת לו כל כך הרבה הזדמנויות לדבר איתי, לכתוב לי, לשלוח לי מסר 

והוא פשוט לא עושה כלום. 

אז אני הייתי צריכה לעשות משהו 

 

הייתה לי ציפיה מטומטמת שהוא יבוא

שהוא עשה את כל התרגיל הזה כי זה היה חזק ממנו 

ואז את השיחה כי הוא הבין שצריך לתקן

ואז נעלם לכמה ימים כי הוא היה אמור לבוא ורצה להפתיע אותי 

והיו כל מיני סימנים קטנים שהעלו בי כל כך הרבה תקווה 

והייתי ממש בלחץ ולא הרגשתי טוב בכלל 

ואז לקחתי אוטובוס להתנדבות, ומאותו אוטובוס ירדו כל האנשים מהקולג' שלו 

והוא לא היה שם. 

כשחזרתי קיוויתי שלא ראיתי טוב, לא חיכיתי מספיק מחוץ לאוטובוס כדי לראות מי יורד מהקצה השני 

ועדיין הייתי בלחץ ומועקה 

ואז כשפגשתי אותם בחדראוכל, וראיתי שהוא לא שם, הוא פשוט יצא לי מהראש 

יחד עם המועקה. 

אכזבה. 

 

ילד מטומטמם. אני לא מבינה 

מה הוא לא מבין כמה הוא חשוב לי 

מה הוא לא יודע לקרוא 

מה הוא לא חוזר על המילים והמשפטים שוב ושוב כמוני? 

למה למה הוא לא עושה משהו, אפילו הודעה מגעילה, אפילו סכין בגב, כל דבר, כל סימן שהוא, שאני אדע

למה הוא לא מתקשר

הוא לא מבין שאני לא יכולה לקרוא אותו מבלי לראות אותו או לשמוע אותו או שיהיה לנו איזה שהוא סוג של קשר. ? 

 

אני צריכה להתנתק. 

אני רוצה שהוא יקנא וישלח איזה שהוא סימן, שלחתי עם האנשים מהקולג' שלו מכתב לחברה שלי

בתקווה שהיא תספר לו ויציק לו שלא שלחתי לו כלום

או שהוא יבין מזה משהו 

או שיקרה משהו, שפשוט יקרה משהו, אני רוצה לנער אותו 

איך אתה יכול לוותר, אני לא מבינה, לאן אתה נבלע? 

אני לא מבקשת יותר מידי חוץ מקצת סימני חיים ולהבהיר שהכל בסדר ביננו 

לא צריך מעבר

לא צריך כל כך עמוק כמו שאתה יצרת 

אולי אני צריכה להרים ידיים 

אני מרימה ידיים, אני לא נלחמת יותר, אני לא מביישת את עצמי ועושה עוד צעד ישיר אליו 

זה בעיה שלו, שיתקע במה שהוא תוקע את עצמו, אני הולכת 

נתתי לו יותר מידי זמן

ביי 

נכתב על ידי לה;לה , 7/4/2013 20:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




7,998
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ללה;לה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על לה;לה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)