סיפורו של מישו

הרבה זמן כתבתי פוסט, מתוך עצלנות מוחלטת [או בית ספר וכל מיני תעסוקות כאלו או אחרות]

בכל אופן שמתי לב בזמן האחרון שבזמן קצר המון דברים משתנים: נכנסתי לכיתה הכי קשה, אנשים עוברים רחוק, אנשים מתקרבים, מתרחקים, ועוד כל מיני דברים שהם לא לפה ;)

וזה גורם לך לתפוס פתאום את הכול בפרספקטיבה מוזרה כזאת, שאתה לא מבין איפה אתה, מי אתה או מה אתה... וכמובן שזה גורם לך להיות פילוסופי ופלצני [אקזיביט A]

למרות שזה די נחמד לחשוב פתאום מנקודת מבט אחרת, לחיות בגוף שלישי.

ולנושא אחר - עם כל השינויים האלה כמובן יש כמה שהם טובים במיוחד, אחד אני מעדיף לא לספר פה, והשני זה שהתחלתי לצאת עם בנאדם ממש ממש מדהים [בינתיים אני לא מספר, כשזה יהיה רשמי אני אכתוב ;) ]

והחיים יפים, למרות הכול!

בואו איתי לצד השני, ותחיו באמת [מנסיון!]