המכולת של הגרוזיני
ביז'ו זה בלוג טרי יום יום! |
| 7/2010
 תמורות מחשבתיות וסוג של אפתיה
מה קורה ביז'ואים? הכל טוב?
בזמן האחרון אין לי כוח לבלוג הזה.
בתקופה האחרונה יש כלכך הרבה דברים שבדרך כלל היו מזניקים אותי אל המקלדת וגורמים לי לכתוב את דעותי הנחרצות.
משום מה זה פשוט כבר לא קורה.
לדוגמא, הכפלת עונשו של השוטר מזרחי שירה למוות בפורץ שניסה לדקור אותו או
הביקור האחרון שלי בעכו שהזכיר לי טוב מאוד למה את כלכך שונא ערבושים, אלו
דברים שפעם היו מניעים אותי לכתוב סוג של מניפסט ימני קיצוני וגזעני להחריד
שהיה מביא להתכסחויות קטנות עם עוד ערבושים או SMALLאנים חדורי מחשבות
אוטופיות וחלומות ורודים בתגובות, שאני חייב לציין שאני מאוד נהנה מהם, אבל
לא עכשיו. עכשיו נאדא, גורנישט.
רוצים עוד?
הכשלון של חוק העלאת שכר המינימום כשבאותו היום שכר הח"כים עלה ב3000 ש"ח,
תוספת הביגוד בסך 4000 ש"ח שנבחרנו ה"נכבדים" סידרו לעצמם לאחרונה,
ההתפרעויות האחרונות של החרדונים וההתקפלות המיידית של דואר ישראל מולם,
הפעולות האחרונות של זיבי נתנייהו ואהוד ברח, הדאגה של יו"ר ההסתדרות עופר
עיני רק לפלגים החזקים והפקרת שכר המינימום למשא ומתן ממושך לאחר קבלת
ההטבות לפלגים החזקים ועד ועוד, כל אלו היו גורמים לי להיכנס לבקורת נוקבת
בנבחרנו, בחברה שלנו ובהתנהלות העם היושב בציון והלנות חוזרות על הפערים
החברתיים המעמיקים אבל בסוף, כלום, אויר, לא בא לי.
חשבתי על זה הרבה בתקופה האחרונה ואני לא מוצא סיבה לאפתיה הזו שתקפה אותי.
זה לא שלא איכפת לי, כי אני כן מתעצבן, אבל בכל זאת לא מתחשק לי לפרוס כאן את הדיעות והפרשנויות שלי.
אולי זה תמהיל הקוראים כאן? לפי גוגל אנאליטיקס 86% נכנסים ויוצאים בפחות
מ3 שניות, קרי נכנסים כדי להשאיר את חותמם ברשימת הקוראים כדי להביא לעצמם
כניסות (חבל שהם לא מבינים שזה בדיוק סוג הכניסות שהם מקבלים).
אולי זה חוסר הרצון שלי להשקיע זמן בכתיבה של משהו שאני יודע שלא ישפיע יותר מידיי על אף אחד?
אולי זאת ההבנה שלי ששינויים לא באים מתוך כתיבה בבלוג או קבוצה בפייסבוק
שכן לרוב אלו הכלבים שממשיכים לנבוח בזמן שהשיירה עוברת כהרגלה?
או שאולי (וזה מה שמפחיד אותי) בגילי המופלג של 25 איבדתי את רוח הנעורים
הזו שגורמת לך לקום ולרצות לשנות ולהשמיע את דעתך הלא מעניינת בפרהסיה
ולהדיר את עצמך כאביר האקטיביזם על הסוס הלבן של תעבורת הנתונים ברשת או
ההפגנה התורנית?
לא יודע, אולי באמת כבר הגעתי לשלב של יאוש שקט וצחקוק ציני קטן בתגובה להדרדרות האומה והחברה בלי כל שארית רצון להשפיע על משהו?
בהחלט מקווה שלא כי אין לי מרפסת של בית פרטי בישוב מרוחק כדי לשבת עליה עם
מקטרת או מספיק כסף כדי לקנות לעצמי בועה קטנה בצפון תל אביב עם מקלט
גרעיני ,כמה דוברמנים וגדר חשמלית.
המשך סופ"ש נעים לכולם פרט לאנשים המוזכרים ב2 הפסקאות הראשונות, להם אני מאחל רק טחורים.
| |
|  כינוי:
הגרוזיני מהמכולת בן: 41 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
