כשהבטן ריקה - הראש צלול .

אין מצב.אין מצב שאני מגיעה למספר הנורא הזה

אמנם, אני לא כ"כ רחוקה ממנו.

היום התארגנתי ליציאה והסתכלתי במראה, פשוט ויתרתי ונשארתי בבית

שקעתי בדיכאון - ודיכאון = בולמוס

אני לא מטומטמת, יודעת שהיה עדיף כבר לצאת

אבל לא יכולתי, ועם המחשבות האלה חוזרות לי המחשבות האבדניות

אני לא מצליחה להקיא..אני רוצה להוציא את זה :|

מה עושים במצב כזה ? אני לא יכולה יותר.

מחר 300 קל' מקסימום.. וזה לא יהיה בעייתי כי מחר קצת עמוס לי..

בבקשה תהיו פה..תתנו לי עצות איך לא להישבר

אני זקוקה לכן