One Road Leads to Another

עברה שנה.

ואנשים יגידו, ואומרים, "וואו, הזמן טס

כאילו רק אתמול נהייתם יחד"

כן, אני יודעת. הזמן באמת טס. לא רק כשנהנים,

גם כשלומדים.

בעיקר על עצמך.

אז מה בעצם קרה פה בזמן שלא היית? כנראה שלעולם לא תדע.

אבל אני כן אגיד לך, שאין יום שאני לא מודה לעולם שנתן לי אותך.

כי היית שיעור. שיעור שמתישהו הייתי חייבת ללמוד.

והנה, עברה שנה שלמה,

וכאילו שכחתי לגמרי את כל מה שלמדתי.

שכחתי שאם רוצים משהו, חייבים לתת לו לקרות מעצמו.

שאם כואב, אז חייבים להבין שמשהו לא בסדר כאן.

ושאם אוהבים מישהו, אבל באמת אוהבים מישהו,

עד כדי כך שמרגישים את זה פיזית בלב כשהוא הולך

או כשהוא חוזר.. לזמן קצר מדי

אם אוהבים מישהו עד כדי כך,

חייבים לשחרר אותו.

ככה הזמן עובד. לוקח ונותן, מכניס ומוציא אנשים ודמויות

מלמד שיעורים. לפעמים בטוב ולפעמים גם ברע

אבל כולם, כל אחד מהם

הוא שיעור הכרחי.

-

-