Maxi’S BloG
אין לי משו מסויים, זרמו עם זה ותדמיינו שכן D:
________________
מאקסי 3> |
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2009
רקמה אנושית
"כשאמות, משהו ממני, משהו ממני
ימות בך, ימות בך.
כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתך. כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר איתו
אם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע
את האיבה, אם רק נדע.
אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט)
על אף עלבוננו, לומר סליחה.
אם נדע להתחיל מהתחלה.." (חוה אלברשטיין)
כל הגעגועים.. הזכרונות, הדיבורים.. אין לי כוח לזה יותר..זה כל כך כואב..כל החודשים האחרונים מעלים כל כך הרבה דברים מהעבר.. שזה שובר..
יותמי..איפה אתה עכשיו? למה השארת אותנו פה לבד..? למה הסכמת להכנס לשם? למה יצאת החוצה בכלל?! למה זה קרה הכל? למה!?
עברו כבר שלוש שנים.. בבקשה תחזור!!!
אתה לא רואה איך ההורים שלך מרגישים עדיין? אתה לא רואה מה איתנו? מה איתי? בבקשה.. רק תחזור..הדמעות יורדות ואני לא מצליחה לעצור אותן.. אולי תבוא ותעזור לי? ההורים שלך והאחים שלך מתגעגעים אליך.. גם אנחנו... אני.. בבקשה יותמי.. רק תחזור.. 
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: