שמתי לב שאני לא מעדכנת על מה שלומי..והאמת אני מרוצה מזה..
בעבר חשבתי שבלוגים נועדו כדי לכתוב על מה שאנשים עושים כול יום,
קניות, בגדים, כאלה דברים..
אבל עכשיו אני מבינה שהבלוג הזה שלי.
ואני יכולה לכתוב מה שאני רוצה בו, לפרסם מה שאני רוצה, ולמי שיש תלונות..
אמ..זאת לא בדיוק בעיה שלי..
כמה שמצב רוחי עלה בימים האחרונים..
לא יודעת אני לא מדברת עם הרבה אנשים והאמת טוב שכך..
יש את האנשים שאני אוהבת לדבר איתם והרבה..
אבל לפעמים אני צריכה פשוט שקט, ואולי זה אפילו טיפשי להגיד...
אבל יותר טוב לי כשיש הפסקות ..
זמן לעצמי, להסתכל דם אמיתי , שקרניות קטנות ויפות או איך שלא כותבים את זה בעברית...
ופשוט להיות בשקט.
וזה כול כך כיף:)
מחר אני כבר אדבר עם כולם, אבל עכשיו תנו לי לנוח..
מכירים את ההרגשה שאתם מפחדים לאהוב ולסמוך על מישהו במאה אחוז?
אני מכירה.
זה מה שעובר עליי..
אני לא יודעת מצד אחד אני מאוד רוצה לסמוך על הבן אדם
מצד שני אף אחד לא מבטיח לי שהוא לא ייאכזב אותי..
ביינתים אני אשאיר את המצב כמו שהוא..
שינסה למשוך את תצומת ליבי..
איי כמה שאני אוהבת את החופש הזה..
שלא ייגמר!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: