עד התהום, עד הקצה , עד שניפול ונתרצה

אז אנחנו חיים בישראל

אבל אנחנו לומדים אנגלית בבית הספר כי זאת שפה בין לאומית,

ילדים בגילי מדברים אנגלית הרבה יותר טוב מימה שהם מדברים עברים,

תוכניות הטלוויזה האהובות על רובינו הן דוברות אנגלית ,

שמות החנויות הן באנגלית,

אנחנו כ"כ מנסים להיות אמריקה,

ובקיצור אנחנו מנסים להיות מה שאנחנו לא,

ומתעלמים מכל הטוב שיש לארצינו הקטנקונת להציאה,

את כל היופי שבה,

אנחנו לומדים בגן שירים כמו "אין לי ארץ אחרת",

אך בינתיים אנו חולמים על מדינות רחוקות שכביכול יותר טובות,

ובימים כמו היום שקמים אנשים ומבקשים לשנות את ההמנון,

ולימחוק את אחד מסממנים המאחדים של מדינתינו,

    "בחברה המתורבתת של ימינו נראה מוזר לחשוב שישראלים לא יצליחו להתחבר זה עם זה בדרכי שלום. אבל כשאתה נדחק לארץ כל כך זעירה, במקום כה מדברי, באיזור שבו מרוכזים כל האויבים הכי גדולים שלך, קצת קשה לך לחיות ברוגע ובששון, ועוד לסבול מאה ואחת סוגים של יהודים, שפות, מנהגים ותרבויות שנתקעות איתך באותה ארץ צחיחה. לפעמים אתה שואל את עצמך איך לעזאזל הגענו למצב הזה? לפעמים פשוט מתחשק לך לקום לעזוב הכל. הרי כל כך חרא כאן עם כל השנאה מבחוץ ומבפנים, ממשלה מושחתת, האקלים הזוועתי, הכלכלה הצונחת, הוולגאריות הבלתי נסבלת של הישראלים האלה, שכל כך מאדימים מבושה מול הנימוסים וההליכות של עמי אירופה...

    "אלא שאז, כשאתה מתחיל לארוז את המזוודות וללכת לחנות לקנות מלאי ענק סיגריות לטיסה, אתה תשאל את חיימ'קה המוכר: כמה זה עולה?! והוא יענה לך חמישים שקל. ואזתעצור לרגע ותחשוב, ותאמר לעצמך: וואללה, איפה יש עוד מקום בעולם שכולו, שבו אתה יכול לרדת לקיוסק של חיימ'קה והוא אומר לך בעברית 'חמישים שקל' איפה? אני לא חושב שיש. ואם אכן יש מקום כזה בחוץ לארץ, תגיד לי אם גם שם אני אוכל לומר לו בפרצוף:  'זה יקר מדי, יא וואחש, תוריד מחיר בשביל אח שלך (אני) שמתגייס עוד שבוע כי הבטחתי לבן דוד שלי מהישיבה שאני אגניב לו סיגריות בסידור התפילה שלו, ואם זה לא יקרה הוא יספר לאחמד שקראתי לו מאחורי הגב ערבי מסריח, וזה ידפוק את התדמית שלי אצל החבר'ה מדימונה שהזמינו אותי להפגנה שלהם נגד אפליה על קרקע מוצא, ואתה יודע הרי שהממשלה התחמנית הזאת לא תקשיב לנו ממילא, כך שהצ'אנס היחידי שלי להתקבל אצלם לקבוצה הוא לעבור את הקורס-מאבטחים שיש פה בשכונה מעבר לפינה למצוא איזה חפץ חשוד או לדחוץ איזה מחבל מתאבד אוטובוס וככה לזכות בעיטור כבוד ולהופיע על השער של העיתונים במשך יומיים...תגיד לי, תגיד לי, אם יש עוד איזשהו מקום בעולם שבו אוכל להגיד את המשפטים האלה למוכר סיגריות מחורבן???"

-קיץ אחד ביחד/ ליאת רוטנר