תקציר הפרקים הקודמים:
ביבי בישל דייסה. הציע ליאיר, הציע לשלי, הציע לציפי, הציע למופז, הציע לחרדים, הציע לזהבה(!), ורק לבנט ולערבים לא נשאר.
בנט, שידע שהדייסה יכולה להתחלק בתוך המחנה הלאומי בדיוק כמו בדייסה הקודמת, נדהם מכך שביבי רוצה לחלוק איתו את הדייסה כמו שהוא רוצה לחלוק אותה עם חנין זועבי, ובצר לו, הלך אל החרדים והציע להם שותפות. הרי החרדים צריכים להיות חרדים כמוהו (סטגדיש!) לגוש הימין-חרדים שביבי מרסק כאן. אבל החרדים (ש"ס ויהדות התורה) התעלמו מתחינותיו וסרבו להקים איתו גוש.
בנט ראה שהמחנה הלאומי ואיתו 13 מנדטים לפחות הולכים להתבזבז, ובמהלך מבריק זיהה את אחיו החדש שרוצה כמוהו, ממשלה חברתית יותר, וחבר אל יאיר לפיד.
עכשיו ביבי בצרות. שלי לא רוצה להצטרף לממשלה, יאיר לא רוצה לשבת בממשלה עם החרדים ו\או בלי בנט, וביבי לא יכול להרכיב ממשלה בלי (לפחות) אחד מהשלושה. סמוך לתום הזמן שהוקצב לו להקמת הממשלה, ביבי הבין שככל הנראה הוא יאלץ לחבור אל יאיר ובנט ולהשאיר את החרדים מחוץ לממשלה.
החרדים זועמים. ועל מי הם זועמים? עם בנט ועל הציונות-הדתית שהוא מייצג.
הם אומרים שכשם שפוגעים להם בעולם התורה ככה הם יפגעו בהתנחלויות מתוך האופוזיציה. הם אומרים שבנט פירק את המחנה הלאומי. והם אומרים שהחבירה ליאיר לפיד היא בגידה וסמל לכך שהציונות הדתית היא חילוניות בתחפושת.
את כל זה הם אמרו כאילו שלביבי ולהם אין חלק בהחרמת בנט ופירוק המחנה הלאומי. הם אומרים את זה גם כאילו ה"התנחלויות" זו בובת הוודו של הציונות-הדתית שאפשר לדקור כשה"מזרוחניקים" מעצבנים אותם. הם אומרים את זה גם כאילו הם בעצם לא נטשו את המפד"ל הישנה וחברו לרבין בשביל להוציא לפועל את אוסלו וחברו לליכוד וללפיד (בגלגול הקודם) בשביל להוציא לפועל את ההתנתקות.
הכל נשכח והכל נסלח מבחינתם. בנט והציונות הדתית הם האשמים, הם הרעים והחרדים הם המסכנים והנפגעים.
אחד הדברים הקשים שנאמרו\נכתבו מהצד החרדי היו דבריו של העיתונאי מאיר ברגר, הפרשן המדיני של היומון החרדי "המבשר". הוא כתב כך:
"חודשים יחלפו ויאיר לפיד יחל לבצע את המוטל עליו. את תפקידו האמיתי לשמו בא לעולם. הוא יממש את השקפת עולמו סביב הישיבות וההתנחלויות. את שתיהן הוא שוטם משטמה עזה. שתיהן, בחדא מחתא, היו אצלו למטרה מאז היה לאיש. על שתיהן הלך לבחירות. על שתיהן קיבל את קולותיו. וכידוע מילה היא מילה. באותה שעה קלה מנהיגי הבית היהודי יתרוצצו במליאת הכנסת כאחוזי בהלה, יאחזו בראשם בכיפתם הזעירה. היא כבר לא תהיה שם בשבילם."
הייתי רוצה לענות למאיר ברגר בגוף שלישי, כמו שאני עושה עכשיו. אבל מאחר ומאיר ברגר הוא בן דודי (ולא במושגים המשפחתיים של "בנט זה אח וטיבי זה בן דוד", אלא בן דוד אמיתי, הבן הבכור של אחות אימי), אני אפנה אליו במכתב בגוף שני:
מאיר,
זוכר שבבחירות לפני כעשור הצבעת ל"יהדות התורה"? אתה זוכר מה המפלגה הזאת עשתה באותה קדנציה? כי אני זוכר טוב מאוד שהם חברו לליכוד (של שרון) וללפיד (האבא) כדי להוציא לפועל את ההתנתקות.
אני זוכר שאני ומשפחתי הלכנו לגוש קטיף, הפגנו והתפללנו בעצרת המחאה שהיתה שם זמן קצר ביותר לפני הגירוש.
באותו זמן היה טקס חנוכת בית לאח שלך, אשר, באשדוד. אתה ואחייך צחקתם על אבא שלי שהוא הולך לעצרת ו"מבזבז את הזמן בתפילות", ואז אבא שלי זרק עליכם את נבואת הזעם שלו, שבעקבות ההתנתקות יגיעו טילים עד הבית שאתם חונכים עכשיו באשדוד.
חלף עשור, ואתה ואני יודעים טוב מאוד כמה פעמים הטילים הגיעו עד אליכם, ואיך ברחת, אתה ומשפחתך אל סבתא בתל אביב.
עכשיו תורך להרגיש שהצד השני דפק אותו, ותורך לנבא נבואות זעם על עתיד הישיבות וההתנחלויות. אבל איזו מין נבואת פורענות והבטחת נקמה זו לדפוק את ההתנחלויות כאילו שהן מונופול של הציונות הדתית? הרי מי ידפק יותר מהפגיעה בביטחון המדינה שנציגי הציבור החרדי מייחלים לה (ואף סייעו לה באוסלו ובהתנתקות)? אני בתל אביב או אתה באשדוד? למי סביר להניח יותר שיפול טיל על הבית?
ובכלל, בוא נשווה לרגע בינך ובין יאיר לפיד.
שניכם לא גרים בהתנחלות, שניכם לא לומדים בישיבה, ולשניכם אין תעודת בגרות. שניכם עוסקים בפוליטיקה ובתקשורת. אז מה ההבדל ביניכם חוץ מהזקן והשטריימל? ההבדל הוא שיאיר לפיד שירת בצבא. נכון, הוא לא היה קרבי כמו בנט, אבל הוא היה כתב של עיתון "במחנה", שזה משהו שהיית יכול לעשות מצוין. אבל אתה היית הדור הראשון למשפחת בינדיגר-ברגר שלא התגייס לצבא. בהתחלה זה היה כדי ללמוד תורה, אבל עכשיו? מי שומר על עולם התורה?
לא אתה. אז אולי אחיך, אבריימי? לא, גם הוא עסוק בעבודה. הוא משגיח כשרות, שזה מה שאני עשיתי בחצי השנה האחרונה של השירות הצבאי המלא (פלוס דפוק) שלי. ומילא אני, מזרוחניק. אבל המפקד שלי, חרדי עם כיפה שחורה, שירת מעל 20 שנה במערך הכשרות של צה"ל. אז למה אבריימי לא עשה את זה?
ומה עם אח שלך, אושר? האם הוא שומר על עולם התורה? אממ... לא, כרגע הוא עסוק בהשלמת בגרויות כדי למצוא מקצוע טוב יותר. ככה זה שאתה בן 30 ויש לך 5 ילדים, אתה מתחיל להצטער שלא למדת לימודי ליבה בתיכון, ואתה מתחיל לקנא בחבר שלך, שגם הוא חסיד בעלזא, אבל הוא "עשה בשכל" (כמו שאושר אמר לי אצל סבתא, בחנוכה האחרון), התגייס לצבא, יצא עם מקצוע ועכשיו יש לו עבודה.
אז מי שומר על עולם התורה במשפחה שלנו? אני אגיד לך מי. יוסי ותולי, אחים שלי! הם אמנם מזרוחניקים, ואמנם אין להם זקן ושטריימל, אבל יוסי כבר 4 שנים יושב בישיבה ולומד תורה מהבוקר עד הלילה. וזה, כמובן, בידיעה גמורה שכשיגיע הזמן הוא יתגייס לצה"ל, כמו הידיעה שהיתה לי ולשמוליק, אחי הגדול, כשלמדנו ב"מרכז הרב".
מאיר,
שנינו יודעים טוב מאוד שביטחון המדינה ושמירה על ההתנחלויות והפריפריה זה אינטרס לא רק שלי ושל אחיי בציונות הדתית, אלא גם שלך ושל אחיך החרדים. ושנינו יודעים ששמירה על עולם וערך לימוד התורה והישיבות זה לא אינטרס רק שלך ושל אחייך החרדים, אלא גם שלי ושל אחיי בציונות-הדתית. ושנינו יודעים שהשוויון בנטל, הגיוס לצה"ל והרפורמות בחינוך ובכלכלה זה לא רק בשביל לפיד או בשביל בנט, אלא כדי שנפתולי, אחיך הקטן, לא יצטרך להשלים בגרויות בגיל 30, וכדי ששלומי, אחי הקטן, לא יצטרך לשכור דירת חדר בגבעתיים תוך כדי שירות צבאי מלא. זה אינטרס של כולנו לדאוג לעתיד שלנו. שנינו מבינים את זה. מתי ראשי הציבור שלך יבינו שהכח האמיתי הוא של כל חובשי הכיפות ביחד?
עוד שבועיים וחצי, בחול המועד פסח, כנראה שניפגש בטיול הבא שסבתא והאימהות שלנו יארגנו. עד אז יש לך זמן לחשוב על הדברים ולהגיד לי מה דעתך. בינתיים תחשוב על כמה בדיחות לספר על השיער הארוך שלי ואני אחשוב על כמה בדיחות על המעיל שאתה לובש באמצע הקיץ.
שבוע טוב! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
