מציאות מדומה

אז התחלתי לדגמן בסוכנות טאץ'.

ידיד שלי סחב אותי לשם בטענות שאני נורא מתאימה...

אמנם אף פעם לא רציתי להכנס לכל זה, מכיוון שאני יודעת שעבודה לא תובטח לי

וכמובן שרוב הסוכניות סתם מחפשות כסף קל.

שמחתי לגלות שזו סוכנות שמייצגת כמה וכמה מדינות בעולם

ושאני לא משלמת גרוש חוץ מהתשלום הראשוני.

עצמאית אני לא אוכל להיות, אז כמובן שיש לי סוכן

ולכן, הוא לוקח 35% בעוד שאני את כל ה65% הנותרים.

עסקה טובה, או כך לפחות אומרים לי.

אישית אני לא ממש מבינה בכל העסק הזה.

אבל ניתן לזה ניסיון ונשקיע, יכול לצאת מזה טוב.

וחוץ מזה אני מבולבלת כרגע, מאוד אפילו.

התחלתי לצאת עם מישהו בגילי.

לא עובד, ממש ממש לא!

הוא מתנהג כמו ילד קטן.

לא תגידו סתם שטויות שגם אני נהנת מהן, אלא הוא פשוט הופך עצמו לנושא ללעג

וזה מגעיל אותי.

אל תקחו לא נכון, אני לא יושבת עם אנשים בבית קפה ומדסקסת על ניטשה וסוקרטס,

אני לא חושבת שאני יודעת הכל, אני כן מחשיבה את עצמי בתור סוג של ילדה.

אבל זה פשוט עבר כל גבול... נמאס לי.

וואלה אני לא רוצה קשר יציאות-סקס-רגש ולא יודעת מה.

אני כן רוצה גיוון ומידי פעם גם אני אשמח להתחרמן קצת באצמע הרחוב

אלה הדברים שאני מוכנה אליהם, הדברים שיצחיקו אותי, ככה בקטנה .

אבל לא בהגזמה

אצלי בראש זה כבר "אובר" ממזמן, אצלו זה לא כך.

אף פעם לא הייתי טובה בפרידות, איך אגיד לו את זה?

אה כן, ולא ממש טרחתי לשמור אמונים.

במקביל יצאתי עם עוד בחור, אבל זה היה כמו מיני-סטוץ.

הוא טס לחו"ל.

ואם זה לא מספיק, אני עדיין שומרת על קשר עם הקבוע שלי.

לפחות פעם בשבוע, האמת.

כשיש קבוע אפשר וצריך לנצל . לא ככה?

והבחור המסתורי ההוא שעליו היו כל הפוסטים סוחטי הרגשות, מספרים על כמה שהוא הכל בישבילי

הוא נשאר במקומו הקבוע.

הוא עדיין טמוע בתוכי ואני עוד לא מוכנה לעזוב.

אך הוא מבוגר ממני ב-24 שנים.

זה לא עוצר בעדינו, אנחנו עדיין מביעים את רגשותינו, ואוהבים כמו שבחיים לא אהבנו.

הוא מנחה ומלמד אותי, אני גורמת לו להרגיש כמו ילד.

הדדי, לא?

אמנם אין אנו מתעסקים יותר מידי במיניות וכל היוצא בזה.

אני יודעת שאני רוצה אותו איתי בכל דרך אפשרית, כך גם הוא.

אמנם הנסיבות עוצרות בעדנו.

פעם אחר פעם אנו נלחמים בחוקים הלא כתובים, במוסריות.

זה קשה ומתיש, ולא נוכל להקדיש לזה את מלוא הזמן.

אך ננסה, שוב ושוב.

עד לפעם הבאה,

לולה.