מציאות מדומה

האושר שלי כרגע הוא מזוייף.

חשבתי ששחכתי איך זה לאהוב...

אך זה בא מהמקום הכי לא צפוי בעולם.

אמנם אני כן מרגישה שוב, אך זוהי מערבולת רגשות מטורפת

של אהבה שלאו דווקא תתממש.

זה אסור, מכל כך הרבה בחינות..

אבל בכל מקרה, אני רוצה לשמוע

תדבר אלי, תפתח, ספר לי את סיפור חייך ואני אשב בשקט ואאזין לכל מילה שיוצאת לך מהפה.

לא את הגיל רואים כאשר מסתכלים בעיניו של האדם.

אלה את האנרגיה ואת הרגש אשר פורצות מהן.

אולי הוא דמות כל כך גדולה בחיי, שואפת להתקרב כמה שיותר בשבילך לשאוב קצת מהידע.

אבל זה נראה כיותר, זה נראה קצת שונה

אך מי אני שאדע להבדיל?

זה לא שחוויתי כל כך הרבה שאדע על השניה להבדיל בין מה ומי..

הוא אומר שאני דופקת לו ת'ראש

הוא לא מבין מה אני עושה לו ומאיפה באתי

הוא בשוק מכל מה שמציף אותו כרגע

דאגה, בל יפגע.

אך אני אומרת, קח סיכון, אולי זה יתברר לטובה?

אני עדיין ילדה, צעירה ריגשית נפשית ופיזית, או בקיצור- בכל מובן ואקט אפשרי.

זה לא שלא חוויתי, שלא ניסיתי.

אבל דברים גדולים באים והולכים, וכך איתם גם הזמן.

השניות עוברות.. טיק טק.

הנה, עברה עוד דקה, או שניים.

איך אנחנו מנצלים את הזמן הזה?