מציאות מדומה

Where is my fucking mind?

In the ground, with my feet in the air.

אז.. סיפרתי לו. כתבתי לו מכתב ארוך.

להוא שפעם כל כך אהבתי.

3 שנים חיכיתי עד שאקבל את האומץ. זה מספיק.

הוא הגיב יפה.. אמר שהוא מצטער, היה בשוק שזה היה המצב שלי...

תהה למה לא סיפרתי לו קודם.

קצת רגשות חרטה צפו ועלו, אבל ישר שלחתי אותם בחזרה.

ודיברנו 3 שעות כמו שפעם היינו מדברים.

וחלקנו חוויות ורגשות.

וצחקתי המון, וקצת דמעות אושר ירדו.

ששוב, המצב כמו פעם...

בערך.

מנסה לחשוב שזה טוב לי המצב הזה.

הוא טוב לי נכון? הוא מעולה, הוא מדהים.

הכל מושלם.

(מה?)