אצליח!

היי,

מה שלומך? משהו השתנה מאז שכתבתי לך לאחרונה? האם חייכת היום יותר מאתמול?

אני חושבת שמאז המכתב שהשארתי לך פה,נהייה לי נוח לחזור לכתוב.פשוט לדמיין שאת קוראת ולא מגיבה או מחכה לעוד כמה מילים ממני.אולי ככה בסוף אני אסדר לעצמי את כל המחשבות והרגשות שכבר 4 שנים מלווים אותי.

4 שנים...

השתנתי,החיים שלי השתנו אולי לא בכל ה180 מעלות אבל בהחלט ב160.אין לי כבר את הבעיות האלה עם ההורים,הכל הרבה הרבה יותר טוב..באמת באמת טוב.אולי זה המרחק בינינו ואולי ההבנה שלהם כלפיי וכלפיי כל מה שהם באמת עשו בשנים ההם.חחח מאמי,יש לי הורים =] נכון שלא חשבת שאני אגיד את זה מתישהו?! אולי מתישהו אני אספר לך איך הכל הסתדר לנו.

חוץ מלחוה,אני לא מסוגלת לספר לאף אחד אחר כמה אני באמת חושבת עלייך.הם לא יבינו,לא כמוה.הם גם כ"כ מתנגדים לקשר הזה שימצא את דרכו להתחדשות שאותי זה כבר מלחיץ.אבל אני מבינה אותם,בסופו של דבר הם אלה שהיו לצידי וגירדו אותי עם שפכטלים מהרצפה והם אלה שישבו איתי שעות על הטלפון לעידוד.אבל היא,היא מבינה הכל היא גם מבינה למה."יש אהבה שלא שוכחים" משפט אחד מבין רבים שיוצא לי לשמוע ממנה מאז שהתחלתי את הדיון הכנה עלייך.

עם כל יום שעובר אני מוצאת את עצמי מתגעגעת עוד קצת ועוד קצת,מתחילה לתהות אם אני צריכה למצא דרך ליצור קשר או שעדיף לי להקשיב לה ולהבין שזה עדיין לא הזמן.."ואם היא תגיד לך שהיא לא מוכנה לשמוע ממך שאת לא מעניינת אותה,תוכלי להתמודד עם זה?" והתשובה היא לא..איך אוכל להתמודד אם תגידי לי לא,למפגש אקראי לדבר על הדברים שהיו וקרו.אז בינתיים אני מוצאת את עצמי בורחת לפה,למילים שמאז ומתמיד היו איתי.

הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים חוץ מלתת לך ללכת זה לזרוק לפח כל מה שהיה קשור בך,כל מה שפעם סימל כ"כ הרבה בשבילי.ואם זאת עדיין יש רק דבר אחד שלא הייתי מסוגלת לוותר עליו...השרשרת.עוד לא החלטתי לב של מי מאיתנו תלוי עליה מטאפורית.נתתי אותה לאחותי..היא נהנית ובשבילי זה רחוק מהעין רב הזמן וכשלא אז יש לי תזכורת קטנה לכך שפעם היה לנו משהו אמיתי.

חחח אני חופרת לך אני יודעת,אני באמת מנסה שלא.אל תתייאשי ממני עדיין...רק התחלתי.

את בטח תוהה מה קרה שפתאום הופעתי פה או למה דווקא עכשיו נזכרתי...אז זה דיי בא ביחד..לא נזכרתי רק עכשיו פשוט רק עכשיו אזרתי אומץ לחזור לפינה שלי פה ולכתוב לך.להוציא את זה מהראש שלי ולחלוק איתך כמה דברים.

כבר התחלתי לשכוח כמה זה טוב לכתוב,כמה חופש זה נותן.אני יודעת שתסכימי למרות שאת הכי לא ילדה של כתיבה.

הייתי רוצה שהחיים שלנו יהיו כמו סרט קומדיה רומנטית שבסוף נצחק ממה שהלך פה.

שיהיה לך לילה מתוק וחלומות מקסימים,

חושבת עלייך יותר מדי,

ד'.