אני מרגישה חולה=[
אבל אני יודעת שאני לא!
רע לי=D
ואני לא יודעת למה!
אני חברה של כולן מדברת עם כולן ובפעם הראשונה בחיי אני סבבה אם זה!
רע לי!
אולי זה בגלל שלא ראיתי את אביטל כמעט חודש?
אולי זה בגלל שאיריס אפילו לא מתקשרת אליי!
אולי זה בגלל שאני יודעת שבסוף השנה אני אאבד את כולם שוב!
כמו שאיבדתי את הגלעדונים אני לא רוצה לאבד גם את הכרמליסטים=[[
אולי בגלל שאני מתגעגת לספיר והמראה של הגופה שלה עדיין בראש שלי ואף אחד אפילו לא חושב על זה!
אולי בגלל שסיילו בחרה בסלבדור(בלי קשר).
אולי בגלל שאני שונאת את העולם בלי סיבה!
אולי בגלל שיש לי הרגשה שעוד שנייה אני מתעלפת.
אולי כי כואב לי הראש!
אולי כי כשטוב לי אני הורסת את זה בכוונה בלתי מכוונת!
אולי כי עוד שנייה אני בוכה!!
רע לי!
ואלי עשיו אני יודעת למה!
אבל למה אני מתעקשת שטוב לי?
אולי כי זה מה שאני רוצה אבל...
רע לי!
ואני מתגעגעת לזמנים שהייתי הילדה השקטה התמימה. הילדה הקטנה שנראה לה שבחיים הכל זהב,הילדה הקטנה שהיה לה הכל סבא אחות נוספת,חברים אמיתיים אבל אני מרגישה שהסיפור הקטן הזה היה לי בחיים אחרים כי מה לעשות שהכל תמיד בורח ודווקא את הטובים אלוהים אליו לוקח!
כום יגידו החיים של רוני חיים זהב ממש חיים של אושר אבל אם אתם אלה שקוראים את זה מכירים אותי תדעו שלא!
ואין לי סיבה לכתוב את זה כי טוב לי ואולי לא?
אני כבר לא יודעת כי טוב לי מצד קטן אחד ורע לי מצד גדול אחר מחר יום המשפחה ואני אולי אבקש ללכת לראות את הקבר שלה אבל רק אולי!
אנשים חושבים שהציניות שלי זה כי אני סתם אוהבת להיות כזאת!
אבל אני מכל הקשקוש הפסיכולגי הזה הבנתי שזאת רק הגנה שאני לא מצליחה להוציא!
אני כנראה לא אלך מחר לבצפר כואב לי הראש ברמות נפחידות!
אז ביי לבינתיים ושיהיו לכם חיים יפים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
