מה נסגר איתי

מחכים וממתינים,

בכל יום (או עוד חודש...) אני מקבל תואר חדש,

את התואר הראשון זכיתי לקבל לפני כמעט שנה, בחתונה.

ואני מוכן.

רגע, אני מוכן???

אני מאמין שכן, הרי היו לי 9 חודשים של הכנות,

הכנות פיזיות והכנות נפשיות....

אבל אני אדע איך זה רק כשזה יקרה,

הרי זה לא אני שסחבתי בתוכי יצור חי,

אני לא הייתי מלא בהורמונים,

אני לא השתנתי פיזית,

אני לא באמת הרגשתי שמישהו זז וגדל בתוכי,

אני רק עמדתי מהצד,

תומך, אוהב, עוזר, 

אבל מהצד.

אני מחכה לרגע שאוכל להחזיק את הקטנה הזו בידיים,

להרגיש באמת מה זה,

להיות באמת עם תואר שני,

להיות אבא.