בעולם המחורבן הזה זה רק אתה הפלאפון שלך והאולסטאר

לפני כמה ימים בדרכי אל בית הספר באוטובוס "11" ישבתי לי עם שיר ועוד איזו ילדה.

פתאום כולם הסתכלו לכיוון אחד (שכמו בסרט מתח הייתי עם הגב אליו, אל הכיוון) וכשהסתכלתי נשמעה מן צווחה קצרה וחרישית.

איזו אישה מבוגרת (לא בנעלי ספורט..) הרגישה ממש רע וכל הנשים באוטובוס ניסו לעזור לה, הנהג כמובן עצר את האוטובוס והזמין אמבולנס.

במשך 2 דקות היא הרגישה ממש רע והיה לה קשה לנשום.

אחר כך נהיה טוב יותר.

הנקודה שלי היא- שזה לדעתי אחד הרגעים הכי חזקים שיש בעם, כל האנשים פרפרו מסביבה וניסו לעזור אני לא יכולה לתאר איזו הרגשה נעימה זה עורר בי.

אומרים שעם ישראל הם אחים, רגע כמו זה יכול להראות את זה הכי טוב.

כמובן שהיו גם אלה שהרסו- אנשים שבמקום להישאר האוטובוס המטופש והמחניק עברו לאוטובוס אחר כדי לא לאחר לבצפר.

אלה מסוג האנשים שמצליחים להרוס דברים אפילו בלי לדעת את זה.

ובנימה אופטימית זו אסיים את הפוסט במשפט-

"בני ישראל ערבים זה לזה"

תמר ומאי- תודה על התמיכה.

היא לא ראתה את זה בא.

זה נפל עליה בבום אדיר.

כשהגיעו הרמזים היא ניחשה אבל זה היה מאוחר מידי.

והיא- חייכה.

סליחות:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=451996&blogcode=7482919

הילדה שם כתבה שיר מאוד נכון...

"עכשיו אני יכולה לסלוח לעצמי.

על כל הכאב שגרמתי לאחרים.

עכשיו אני יכולה לסלוח לעצמי,

על כל הכאב שגרמתי לי.

הלוואי שיכולתי לסלוח לך,

על כל הכאב, שגרמת.

למרות שהכל היה אשמתי,

וכרגיל, אתה לא ידעת.

נמאס לי לשתוק,

כשהלב שלי צורח.

נמאס לי לחייך,

בזמן שאתה בורח.

אינספור פעמים בחיי אמרתי סליחה.

אבל אף פעם לא למדתי,

איך מבקשים סליחה מעצמי."

נורא התחברתי...

____________________________________________________________________

עכשיו לקטע קצת אחר:

קו אוטובוס 63 ומשמעותו:

- 63= "גברים".

- וכמו 63 יבואו עוד הרבה למרות שתפספסי אפילו יותר.

-כמו 63 יש את האוטובוסי עם הכיסאות מעץ והמזגן שפולט גלי חום

באמצע אוגוסט ויש את ה"וונאבי" מרופדים ועם מזגן קפוא.

-כמו 63 פעם ב.. מגיע אקורדיאון.

יום צום שמח!!!