תמיד חשבתי שאני בסדר.
שאני יסתדר.
למרות שכולם רחוקים ממני.
אני לא יכולה יותר.
אין לי כוח.
אני יותר מדי פתוחה לאנשים שאני אפילו לא מכירה אותם.
עכשיו רוצה לחתוך ורידים.
אני רוצה להתאבד ! לא רוצה לחיות ! אני חייבת למות !
הם רחוקים עכשיו. אני רוצה אותם ! להיות איתם!
אני חייבת אותם , איתי.
אני כאן, והם לא פה.
אתם לא איתי ! אתם רחוקים ממני.
אני תמיד ישאר בליבכם. אפילו כשאני רחוקה.
אני מבטיחה לא לעזוב אותכם.
אתם גם תמיד תהיו איתי.
מה גרם לכם להיות ממני ? למה אתםעושים לי את זה ?
הרי אני לא עושה את זה בכוונה.
כשהייתי בפראג תמיד חשבתי עליכם.
בבקשה תהיו איתי.
אני, חייבת לראות, אותכם.
כה אני יודעת , אני הכל יודעת.
שאתם לא סתם רחוקים.
אתם פשוט, רוצים להתעלם ממני.
אז עכשיו הגיע הזמן להירגע, לשכוח מהקרה שלי ולסבול בשקט.
כמו שעשתי את זה.
סבלתי בלעדכם.
הכל רק שקר. שקר מתוק.
אני שונאת כשמשקרים לי.
אני עדיין כאן...
ועכשיו ,אני מתחילה להבין שאני אשמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
