כמה פעמים כבר הבאתם אותי למצב שאני רוצה להתאבד?
מישהו יכול לספור?
כמות פעמים פסיכית שאני אשכרה מרגישה את הלהב חותך לי את הוריד בזרוע..
האמת היא שאני פשוט פחדנית. אני פוחדת לעשות את זה. מעולם לא ניסיתי וכנראה שגם אף פעם לא אנסה. אבל התחושה.... אני יכולה להרגיש את זה די בקלות...
הכאב הזה שמתחיל בלב ומתפשט לכל הורידים..הצריבה הזאת שמשהו בי נשרף ומת... קשה להעביר את התחושה הזאת למישהו שלא מבין..שלא מנסה להבין.
קל מאוד לראות רק צד אחד, את הצד של עצמך, וכמובן אתה גדול , אתה צודק... למה להתאמץ לראות צדדים של אחרים? כי אין מצב בעולם שאתה טועה רק שאני לא צודקת..
אבל הבעיה היא שזה לא עניין של דעות זה עניין של עובדות ועובדה לא יכולה להיות נכונה רק מהצד שלך. אני רוצה שתראה לי בן אחד שבפאקינג 9 בערב , אחרי 12 שעות לימודים (!) יכנס לסופר לקנות לאמא שלו שתיה כי היא לא שותה מים רגילים. אני רוצה שתראה לי מישהו שבזמן שהוא בשוונג של שב או אפילו נח אחרי יום לימודים קשה , יקפיץ את אבא שלו לחוג. כן גם אתה מהנדס..אבל אתה לא למדת פה. אתה. לא. יודע. איך.זה. .. איך זה התואר המטורף הזה ..התואר שנחשב להכי קשה (!!!!!!) .. אתה לא יודע איך זה לעבוד בשביל לממן את התואר הזה..ואולי איזה בילוי לפעמים...אתה לא יודע ולא רוצה לדעת...יותר קל לראות רק את הגרסה שלך.... זה רק גורם לי לרצות ללמוד חזק יותר בשביל לעוף מהבית הזה כבר. זהו זה מה שאני רוצה... קצת שקט.