"...דמעות הן נוזל המיוצר על ידי     בלוטת הדמעות  ומופרש מהעין. בלוטות דמעות ממוקמות מעל ומצידי ארובת העין, מאחורי העפעפיים, בשקע מיוחד בגולגולת (lacrimal fossa). בכל פעם שאדם ממצמץ מופרשת כמות קטנה של נוזל דמעתי מהבלוטות. סערת רגשות יכולה לגרום לבלוטות הדמעות לייצר ולהפריש דמעות בצורה מוגברת, דבר הידוע בתור בכי. הדמעות זורמות מהעיניים אל תעלת הדמעות הממוקמת בפינה הפנימית של כל עין, ומשם הן יכולות גם להתנקז לתוך האף ולגרום לאף דולף. "

זה נראה, שרק כאשר אתה רואה את הכאב בהתגלמותו, רק אז אכפת לך והאדישות מתפוגגת כלא הייתה.

למען האמת, אפסו כוחתיי. אני לא עומדת להיאבק בך עוד. אני לא הולכת ללכת איתך ראש בראש, תפרש את מעשיי איך שאתה רוצה, אני אניח להכול להיות כמו שהוא, הטבע יוביל אותנו אל האחדות בסופו של דבר. אני אעניק לבעיה תשומת לב חפה משיפוטיות. אני אתן למסתורין של אהבה להתיידד עם הסבלנות שבתוכי, אמרתי את אשר היה על לבי, הייתי כנה איתך ועוד יותר עם עצמי, אתה שמעת את מה שרצית לשמוע, אתה ראית את מה שראית, אני אראה בכל דבר סוף והתחלה, עכשיו זה פשוט תלוי בך.

אני לא יודעת כבר לאן אני הולכת, אולי מוטב שכך. איזה יום משונה, רגע אחד אני מתפייחת אל הכר, ורוצה לשים קץ לחיי, רגע אחר, חצי חיוך עולה על שפתיי ואני נותנת לחיי את כל האמון שאצור בי, נופלת ממעלה ההר שטיפסתי אליו כל התקופה האחרונה, עוצמת עינים, צונחת באיטיות, צוללת אל הלא נודע, אל חיק החיים המסתוריים