הנסיך הקטן התחיל לדבר.
זה אומנם לא חדש שכן מזה כמה חודשים הוא ידע לקרוא לי, לאמו, לאחותו ולהגיד כמה מילים, אבל לאחרונה הוא שוטף אותנו במבול של מילים חדשות וזה קורה כל כך מהר שאנו לא מצליחים להבין מאיפה זה בא, ולמה דווקא בשבוע הזה. מה שיותר מעניין שהוא לא רק מדבר אלא הוא גם מצליח להטות פועלים, וכשבפעם ההראשונה הוא עשה את זה אני רצתי לאשתי וסיפרתי לה את זה והיא לא האמינה לי עד שהיא שמעה אותו בעצמה.
מעבר לדיבור, גם האישיות שלו השתנתה. הוא הפך לשליט הבלתי מעורער בבית, הוא מציק לאחותו, והוא משתלט על המשחקים שלה, הוא רוצה יותר תשומת לב ולאט לאט הוא דוחק את אחותו הצידה.
זה קרה כל כך מהר שאנו הופתענו מזה, ויש לנו כבר הרגשה שהוא לא יהיה יותר הנסיך הקטן שהכרנו פעם עם השיער הבלונדיני הארוך ועם האישיות השקטה והמופנמת.
השינוי גם הגיע לנאנא.
היא הפכה ליותר אחראית, טון הדיבור שלה השתנה, ויש לנו הרגשה שהיא "בוגרת". היא יודעת להביע את רגשותיה בצורה נהדרת. גם המשחקים שלה השתנו, לא עוד החזקת משחקי ילדים אלא היא התחילה להכין את עצמה לעלייה לכיתה א' (בעוד שלוש שנים), היא התחילה לדבר על זה שהיא רוצה ללמוד, היא כל הזמן מחזיקה בעט ומחברות ו"לומדת למבחנים" כדבריה, היא התחילה לשחק יותר במשחקי יצירה ובעיקר פלסטלינה.
סיפרתי לה שאני שוקל לקנות לה מחשב, והיא התלהבה מאוד מהרעיון, וכנראה שאנחנו נקנה לה אחד בקרוב. נותר לנו לקוות שהנסיך הקטן לא יהפוך אותו לשק החבטות החדש שלו.
בשבוע הזה אשתי הרגישה את תנועת העובר לראשונה. כנראה שהוא הבין שמדובר בשבוע מיוחד שעובר על אחיו והוא החליט להזדהות איתם ולהפגין את נוכחותו.
כל זה קרה בשבוע הזה, ופתאום יש לי הרגשה שאלו לא הילדים שלי, אלו הם לא הילדים שהכרתי. אבל עזבו, עכשיו יותר כיף לגדל אותם ולהיות איתם.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
