החיים המשעממים

יש לי שנאה בלתי מוסברת לתאגידים הגדולים ולקפיטליזם החזירי. לא פעם הבעתי את דעתי, גם בבלוג הזה, שהתאגידים הללו הם הסכנה הכי גדולה לדמוקרטיה, ושהם משעבדים אותנו אליהם בכל מיני דרכים, ולאחרונה הגעתי למסקנה שהם גם עושים את זה דרך הבלוגים, ובעיקר דרך רשימת הפעילים של ישראבלוג.

אז בעקבות ההמלצה של  שיר דמע, שהמליצה לי על הפוסט הזה בבלוג של אריאלה רביב, ובעקבות הדיון בחלון התגובות שהתפתח שם, רציתי לחפש קצת מידע על אריאלה בגוגל (ושתסלח לי אם לא הכרתי מי היא מקודם, למרות שלא פעם נכנסתי לבלוג שלה ודפדפתי שם).אז תוך כדי חיפוש הגעתי לפוסט הזה (אתם יכולים לוותר על כל הקישורים אבל על זה לא), וכל מילה שאני אוסיף בעניין הזה תהיה מיותרת.

רק אספר שפעם נכנסתי לבלוג של אמנון לוי בישראבלוג, וזאת לאחר שהפוסט הראשון שהעלה הגיע להמלצת העורכים. הפוסט דיבר על פרק פתיחת העונה של התוכנית שומר מסך שיעסוק באישה שניהלה בתי זונות בת"א. נכנסתי לשם, ולאחר שהבנתי שכל הקטע הוא "תראו את פרק הפתיחה ואז תבינו במה מדובר", קלטתי שכל העניין נועד לקדם את התוכנית של אמנון לוי דרך המלצת העורכים ודרך ישראבלוג (כך לפחות אני חושב), ואז הגבתי תגובה בסגנון של "ישראבלוג, ששייך לאתר נענע שהתמזג עם ערוץ 10, מקדם את התוכניות של ערוץ 10 דרך המלצת העורכים, נראה לכם שזה מקרי??".  וממי קיבלתי תגובה?? מצוות ישראבלוג. הם טענו שהם ניטרליים ושהם לא קשורים לערוץ 10 עסקית, ושהם מעלים פוסטים להמלצת העורכים שמקדמים גם את ערוץ 2 (כוכב נולד אם אני לא טועה) וכו' וכו'.

עכשיו, לאחר שקראתי על בלוגים ופרסום, ומאחר ושני שליש מהבלוגים שמופיעים ברשימת הפעילים הם בלוגים שאין בהם אלא זיבולי מוח (מבחינתי לפחות), ומאחר ואין קריטוריונים ברורים לאיך הופכים לבלוגים פעילים, שאלתי את עצמי, אולי הכל לא מקרי כאן??? אולי תאגידי הענק מנצלים את תום הלב שלנו על מנת להעביר לנו פרסומות סמויות דרך הבלוגים שנראים לכאורה אישיים ותמימים??

המחשבה הזאת פשוט גרמה לי להרגיש בגועל, זוהי פרסומת סמויה לכל דבר ועניין שנעשתה בצורה הכי נלוזה שאפשר, וההרגשה שלי היא שפשוט נחצה קו אדום פה מצד המפרסמים. אולי אני מאוד פסימי ופרנואי בעניין הזה. לא יודע, אבל לא קיבלתי את זה בהבנה גמורה ולעולם לא אקבל את זה.