החיים המשעממים

הגענו היום בבוקר לבית החולים על מנת לעשות את הניתוח לנסיך הקטן. לפני הניתוח נפגשנו עם הרופא המרדים על מנת למלא שאלון ועל מנת שיחתים אותנו על הסכמה להרדמה.

הוא התחיל לשאול אותנו שאלות כמו האם יש לנסיך בעיות רפואיות קבועות? (כן). האם הוא נוטל תרופות קבועות? (כן). איזה תרופה הוא מקבל? (אני לא יודע ואשתי יודעת). כמה פעמים ביום? (אני לא יודע ואשתי עונה). באיזה מינון?? וואלה שאלה קשה. גם הפעם לא ידעתי ואשתי ידעה. האם אושפז בעבר? (אני עונה שלא ואשתי עונה שהוא אושפז פעמיים. ברור שטעיתי). 

לאחר שנכשלתי בחידון של הרופא המרדים התברר לי שיש הרבה דברים שאני לא יודע על הנסיך הקטן שלי, או שאני עוצם את עיניי ונמנע מלהתעניין בהם ונותן לאשתי לדאוג להם.

משום מה נדמה לי שהיא הורה יותר טוב ממני. היא שמה לב לדברים ולפרטים הקטנים ואני לא. היא דואגת לילדים יותר ממני. קחו לדוגמא עכשיו, אני יושב בחדר המתנה ומעדכן ומשדר שלא אכפת לי, והיא יושבת בצד ובוכה תוך כדי שהיא חוזרת על המנטרה "שאם יקרה לו משהו אני לא יודעת מה אני אעשה בעצמי". כנראה שאני באמת אבא גרוע.

הנסיך הקטן דקות ספורות לפני הניתוח.