נקודה טובה

מלבד הלב, חירבת לי את הביטחון העצמי. פעם אחר פעם זיעזעת אותו והוכחת לי שיש יותר טובים ממני, יותר יפים ממני, יותר חכמים, יותר קלילים ומהנים. ואני... אני ברירת מחדל, שתמיד תוכל לחזור אליה- שתמיד יקבל בזרועות פתוחות- באר ישנה ועתיקה, ללא כל זוהר, שתמיד תוכל לשתות ולירוק בה.

אולי זה כל כך קשה מכיוון שכל זה קורה בדיוק בתפר בו הייתי מוכן לרמה חדשה של מחוייבות, בתפר בו הבנתי שאין טעם לחפש בחוץ, והאושר שלי ממש במרחק נגיעה, מהבנה ליישומה.

וכוכב אחד בשמיים.... נושך שפתיים במרומים ומועד.