בפוסט הקודם (קומפוסטר ביתי ב') תארתי את היישום של מערכת קומפוסטר בת שני מיכלים (פלוס חבית לגבבה).

מיכל אופרטיבי ומיכל בהבשלה

אבל לי זה לא מספיק. למרות שאנחנו המשפחה הכי קטנה שאפשר (שני אנשים), אנחנו ממלאים קומפוסטר של 370 ליטר בחודש וחצי. דהיינו ברוטציה בין שני מיכלים אין לקומפוסט שלנו מספיק זמן להבשיל.

שני מיכלים וערימה

הפתרון לבעית ההבשלה הוא הוספת ערימה. למעשה, אין צורך להכניס מיכל נוסף. די בכך שאחרי שמילאתם את המיכל האופרטיבי (החם), תרימו את מיכל ההבשלה ותשימו אותו במקום חדש. עכשיו יהפוך המיכל הריק לאופרטיבי ואילו המיכל שהיה קודם כזה, יכנס לשלב ההבשלה. הערימה שנותרה מתחת לקומפוסטר שהזזתם תיכנס לשלב הייבוש.

מיכל אופרטיבי, מיכל בהבשלה וערימה ביבוש.

שלב הייבוש

לשלב זה יש חשיבות מיוחדת אם אתם משלבים תולעים בתהליך. אם הערימה שבשלב הייבוש ממש קרובה לערימות הלחות, התולעים שהיו בה ינדדו אל המקומות הרטובים. וכך לא תאבדו את התולעים שצברתם עד עתה. לכן חשוב שכל המיכלים והערימות יהיו סמוכים אחד לשני. על מנת להשיג את הקרבה הזו, אני מסובב את כל המערכת במעגל. דהיינו - אפשר להוסיף עוד ערימות לסבב ולשים אותן על הקיפו של עיגול. אבל הבטחנו לשמור את זה פשוט,לכן תשכחו את המשפט הקודם.

היישום בגינה שלי נראה ככה:

האיזור שתחום בקו סגול הוא ערימת הקומפוסט המוכן. אני מעריך שסבתא חביבה ואני מייצרים בשנה כ-200 ק"ג קומפוסט משובח.

צריך להרים חופן קומפוסט ביד כדי להבין לאיזו דרגה הגיע ההומוס תולעים הזה. נראה, אולי אני אצלם את זה - תלוי איך תתנהגו.

הרמת המיכל לצורך הזזתו למיקום חדש היא ממש קלה

(צילום: סבתא חביבה)

בסיום שלב היבוש מעבירים את הערימה היבשה אל ערימת הקומפוסט המוכן. השלב הזה נקרא 'קציר'.

כיסוי הקמופוסטרים

למכסה הקומפוסטר יש שימוש במקרה שאתם לא רוצים חתולי אשפתות אצלכם בחצר. טוב, אם אתם מתעקשים אני אכתוב כאן גם חזירי בר, תנים, נמיות וסוריקטות. למרות שאני גר ממש בספר, מעולם לא נתקלתי בחיות האלה אצלי בקומפוסטר. פעם, לפני שש שנים אני חושב, כמה חזירי בר הרסו לי חלק מהגינה. אבל מאז המגיפה (אומרים שזה היה כשל חיסוני נרכש - משהו בדומה לאיידס האנושי) שהשמידה את מרבית אוכלוסית החיות האלה, לא ראיתי אף אחד מהם בתוך הקיבוץ.

אז בדיוק מהסיבה הזו אני דואג לשמור את הקומפוסטר שלי פתוח. בשנה האחרונה החליפה המועצה את הצפרדעים, שהיו נגישים לחתולי הרחוב, במיכלי אשפה סגורים וחתולי האשפתות איבדו את מקור הפרנסה העיקרי שלהם.

הפח שלי, למרות שאני מקפיד שלא להשליך לתוכו בשר (כדי לא למשוך אליו עכברים), מפרנס, בין היתר, חתולה שחורה עם גורים (נכון, המועצה לא דואגת לעיקור במידה מספקת) וחתולה נכה (בעלת רגל קצרה) שמדדה על שלוש. אני מניח שבגלל שהמזון ממש לא מתאים להם, החתולים האלה מקיאים הרבה. אבל בסך הכל הם שורדים. אגב, מים יש להם בשפע במזרקה שלי - שגם אותה בניתי עם מדרגה כדי להקל עליהם לעלות.

החתולה הנכה, לפי הפרווה שלה נראה שהיא מוזנת לא רע.

אני חושב שהיא רובצת על הקומפוסטר בעיקר כדי לתבוע עליו חזקה (ע"ע חייבים להרתיע את החתול השחור לבן השמן)

בפוסט הבא

בפרק הבא בסדרה, אני עומד לתאר את הפתרון לבעית המקום המצומצם יחסית שיש לי (רמז - אני עומד לבנות מיכלים גדולים יותר). השארו על התדר.

שלא בטובתי נקלעתי בין הטיפש והסדין

(אחת, לא חשוב מאיזו עדה, שלא מפרגנת - אפילו שהשקעתי במשחק המקדים)