Who I am, Who I'm not, Who I want to be

אני מרגישה דיי מוזר.

אני עכשיו מבינה ש..ש..כשה"חברות" שלי שמעו שאני עוזבת הן וויתרו עלי.

כאילו..הן פשוט רבות איתי בלי הפסקה.

זה די מוזר ומעצבן.

ושוב..כתבתי שיר:

תמיד\לירון

תמיד עלי מתנפלים

זה קל, עלי תמיד צוחקים

אני לא בין השווים

אני שונה מאחרים

אין לי חברים אמיתיים

הן צוחקות

ולא מבקשות

סליחה

אני חסרת חשיבות

פשוטה

תמיד איתי רבות

אולי הן מפחדות

לריב אם בנות רעות

אני מבקשת סליחה

למרות שלא עשיתי משהו רע

הן צוחקות

ולא מבקשות

סליחה

אני חסרת חשיבות

פשוטה

וגם כשאנחנו רבות

הן עדיין לא מבינות

שהן עשו טעות

כי,הן צוחקות

ולא מבקשות סליחה

אני שוב אומללה

תמיד.