על קאפקייקס והחיים.

הילדה עם התשוקה לקיץ שיושבת כאן ומחכה שתגיבו לה,
עשתה פוסט התרמות...ובא לי קצת להעתיק(; ובהתחשב

בזה שהיא לא ממש יכולה\מסוגלת\בעלת יכולת לאיים על מישהי

כמוני...אפשר להעתיק ממנה חוופשיייD:

אז נכון יש את כל הקטע של ההתרמות?...

אז אתמול באה אלינו איזה חפרנית אשש!!

(חפרנית זה כמו ספרנית...? חחח ככה זה בכתה

שלנו:

ילד תמים: "אז כשאומרים 'סלובקים' מתכוונים לנוצרים?"
מורה בצעקות איומות: "אני רוצה עבודת חקר מקיפה

על כל הנושא מחולקת לעשרה נושאים על כל נושא חקירה

מעמיקה של שני דפים+דף תמונות למחרררר!!!")

אז בקיצור...באה אלינו איזה חפרנית של מיח"ה...

ועם כל הכבוד לילדים חרשים, ויש לי כבוד...!~!
כמה אפשר לחפור?? 45 דקות היא עומדת וחופרת

וחופרת וקודחת לנו במוח!!! עם כל האנשים

האלו שבאים לבצפר שלנו..! וקודחים במוח מלא זמן

בכיף להתרים זה סבבה לאכול בחוץ להסתובב ולצחוק

על אנשים שפותחים תדלת, לצלצל ולברוח.. 

אני עוד באמת ספונטאנית מאד, באים בבקשות להתרים-

אני מתרימה גם אם באותו יום יש גשם וצריך להתרים ביום שהאלו

מהאגודה באים...

רוצים שנתרים 3 ימים? בכיייף אני אומרת~.~

אבל חלאס! כמה אפשר ביום אחד להגיד:" אנו מתרימים לילדים חולי נפש"

ולהיות מתוקים?! כמה טריקות דלת, קריאות "אני לא בבית" מפנים הבית,
ותרומות של שקל בטענת 'אין לי עוד' אפשר להכיל ביום אחד, לעזאזל, בלי להתפוצץ?!

אז פה בערך נגמר פוסט הרחמים העצמיים והעצבים שלי להיום..מקווה שאתם

מזדהים, כי המצב הוא מזעזע O.o
וקשה...כלכך קשה!..לפחות מתנחמים בעובדה שביום רביעי הבא-כבר לא נהיה פהההD:

יאי חופש פסח המבווורך!
P: פוראבר,

הילדה עם הקאפקייק.