13.09

אני לא אוהבת יותר את הבלוג הזה ובחיים לא חשבתי שאגיד את זה.

אני לא מצליחה לעכל כמה שמהר עובר הזמן.

שנת הלימודים האחרונה שלי החלה (עוד לא יצא לי לכתוב על זה פוסט).

ואני חייבת לציין שממש עצוב לי להתחיל אותה, אני מרגישה שכשהיא תסתיים (אפילו שהיא רק התחילה חח)

איזשהו חלק בי ימות וזה ישפיע עליי מאוד אבל אני מאמינה שחלק אחר, חדש, יוולד.

לאחרונה אני מגלה את האמיתיות באנשים שאני איתם. זה קצת מאכזב אבל איכשהו משאיר אותי על הקרקע.

עוד איזה חודשיים וחצי- יומולדת 18 וכמה שבחיים לא חשבתי שאני אומר את זה,

אני ממש שמחה להגיע לגיל הזה סופסוף.

הגעתי למסקנה שהרבה הגבלות גיל שמגבילות אותי כרגע לא יהיו יותר וזה פשוט יקל על חיי בהרבה.

אהה ואני נזק וזה סופי. כנראה שפשוט אין לי מזל עם פלאפונים,

אתמול כשהלכתי לשירותים במהלך הפסיכומטרי הפלא נפל לי לאסלה.

Adam died.

I will miss him much and nothingwillnever replace him.

הסרט הזה מקסים אותי כל פעם מחדש.

זה פשוט שלמות.