ומלבד זה, אין שומדבר אחר מעניין בחיים שלי.

אני עדין במסע חיפוש אחר עבודה. למען האמת, מצאתי דיי הרבה מקומות אבל ברובם פתאום לא צריכים עובדים,

או שלא מתקשרים או שפשוט לא עונים אם מתקשרים אליהם.

העניינים מתקדמים כך שאני על סף לחזור למקדונלד'ס..

האווירה בבית קרה כמו גוש קרח באנטרקטיקה.

אמא שלי במחזור, אז היא החליטה שהיא כועסת עליי כי לא שטפתי כלים,

אחרי שכל הבוקר היא ניסתה לפתוח את הכיור.

כמובן שיש לי הסבר הגיוני לזה, אבל היא אוהבת לשמוע רק את עצמה. אז שתהנה..

ואבא שלי מאובן. הוא אפילו כבר שלום לא אומר לי, רק מסתכל לשנייה וממשיך בשלו.

אני הפסקתי לנסות להבין אותם.

זה נראה לי אירוני איך שמשפחה כ"כ קטנה, שאמורה להיות הכי קרובה בעולם,

בעצם הכי מרוחקת אחד מהשני. זה ממש גורם לי לצער. כי אם יום אחד אני פשוט אאבד את כולם,

אז אפילו משפחה לא תהיה לי לרוץ אליה ברגעי מצוקה.

לא רוצה להרחיב על זה. זה מדכא אותי..

בינתיים זה הכל להיום.

להת'