נכון שכבר עברו הרבה שנים.

נכון שלא חסרים עניינים עכשוויים בוערים.

נכון שמחריד לשמוע על אותם אירועים נוראיים...

ולחזור עליהם,

לספר,

ולהזכיר.

לא מעטים כלל לא רוצים..

אני מרגישה שאנחנו חייבים זאת לעצמנו ולאלה ששם הומתו.

כל זמן שאנחנו מזכירים, הם עדיין חיים!

כל זמן שחושבים עליהם וכואבים,

                              שלא שותקים,

                                    ולא משלימים,

                                         למרות ונגד השנים.

-הלינה בירנבאום

אשרי הגפרור שנשרף והצית לבבות.

אני פה. שלמה ובערך בריאה.. מסתבר שחליתי בשפעת.

אין לי מושג איך אפשר לסכם את כל המסע הזה בפוסט אחד.

זה היה מסע גילוי עצמי בקטנה כמובן שהבהיר לי כ"כ המון.

עכשיו הכל שונה ונקודת המבט על הכל שונה.

זהו לאדעת. אני קצת speechless

מי שרוצה לדבר או לשאול שאלות יודע היכן למצוא אותי.

או משו כזה.

היום ב- 1:45 בלילה אני צריכה להיות בבי"ס.

ב- 2:00 האוטובוס לוקח אותנו לנתב"ג מה שאומר שנגיע לשם בערך ב- 3:00.

6:15 אני עולה על הטיסה וב-9:00 אני כבר בפולין.

so i guess.. i'll see you in 8 days (27.03.06)

miss me bitches =)

cause i know i will

.

.

OH.... and