אז בינואר 2006, אני זוכרת שניגשתי לשאלון 003 במתמטיקה, במסגרת 4 יחידות. ואני בחיים לא אשכח איך שאני ואלינה טחנו את התחת שלנו. ואני בתמימותי, ציפיתי לתוצאות מרהיבות, וכמו תמיד התאכזבתי מעצמי ביום הבגרות.
באותו החודש עשיתי טראגוס, שעוד כמה ימים יהיה בן שנה.
אני ורונן חגגנו 3 חודשים מדהימים. זה היה אחרי שהוא אמר לי שהוא אוהב אותי ואני חרטתי לו את התליון.
פברואר/ מרץ 2006 סבבו סביב פולין. בפברואר עברנו סמינר מרגש במשואה שבצפון. כל אותו חודש פברואר דיברנו על פולין, עברנו מלא מפגשים והתכוננו למסע נפשית, כלכלית ואביזרית. ב-19 במרץ טסנו לפולין. כל יום ורגע שחווינו שם אני אזכור לתמיד; את הטימטום של נופר ושאר הפרחות עם הצ'יינג שלהן, את הדוסים הרעשניים במטוס לשם וחזרה וכל הפאדיחות שעשו לנו באירופה, את הנהג המושלם- פבל ואת המלווים הכי מדהימים שאפשר היה לקבל- אבי ודורית ובני הזוג שלהם, את המדריך הכי הכי מכולם- חיים ואת הקב"ט הכי שקסי וקשוח- שי. אין ספק שהמסע הזה לימד אותי המון. אני חושבת שאתן הרבה כדי לעבור אותו שוב עם אותם האנשים והמלווים בדיוק, אפילו הפרחות!
בפברואר לנאן מלאו 17, ובמרץ רונן חגג 19.
לקראת סוף פברואר אני ורונן עברנו את המשבר הראשון שלנו. קרבי זה זנות!
אפריל/ מאי 2006 היו חודשים גרועים בכל הנוגע למשפחה ולסבא.
ב-13 באפריל אני ורונן חגגנו את החצי שנה שלנו.
ריטה ומאיה חגגו יומולדת 17 בפילבוקס.
בסוף מאי היתה הבגרות ברוסית שהפתיעה אותי לטובה.
יוני/ יולי/ אוגוסט 2006 היו החודשים של החופש הגדול האחרון. קנו לי מחשב חדש, לאחר שהקודם קרס ומקס הגאון הצליח להציל את כל התמונות יקרות ערך שלי. עבדתי כל החופשה בבייביסיטר וחסכתי כל שקל לתיקון הפלאפון ששברתי.
ביוני היתה הבגרות בהיסטוריה ב', שגם אליה קרעתי את התחת ובסופו של דבר דפקתי את עצמי בציון כי לא קראתי נכון את ההוראה המכוערת! בתחילת יולי עשיתי את הבגרות במתמטיקה במועד ב' שגם אליה קרעתי את התחת, רק שהפעם, לשם שינוי, קריעת התחת השתלמה וקיבלתי 100. עזבו את הפרטים הלא חשובים שזה היה קל פיצוץ. באמצע אוגוסט התחלתי ללמוד לפסיכומטרי,
שהיה גם חוויה לא קטנה; ללמוד 5 שעות, 3 פעמים בשבוע עם המדריך הכי שווה בעולם- אופיר והוא גם חכם! וכל הבנות, כן היינו קבוצה של איזה 20 לסביות שטחנו במבה ונסטי כל היום וצחקנו מברחשים מעופפים למיניהם ותירס.
אליזבטה צ'. אלכסנדרבנה חגגה את יום הולדתה ה-18, שאותו יותר נכון אנחנו חגגנו לה בחוף. ואני חושבת שממש הפתענו אותה ועשינו לה טוב על הלב ובשאר מקומות מעניינים בגופה.
ספטמבר/ אוקטובר/ נובמר 2006 הם חלק מהתיעוד של השנה האחרונה שלי בבית הספר. ועכשיו שכתבתי "בית ספר" עברה במוחי מחשבה עד כמה שהמילה מפגרת. הבית של הספר.. חחח..
ב-16 באוקטובר ניגשתי לבחינה הפסיכומטרית באניברסיטת בר-אילן והבחינה לא היתה קשה מדי, רק חבל שהציון הסופי היה לא מה שרציתי. אבל בזה אני לא מאשימה אף אחד אחר מאשר את עצמי, אפילו שהציון היה דיי בסדר יחסית לפעם הראשונה ולמצבי באותה התקופה.
טבע לי הפלאפון באסלה ובאותו הרגע הפסקתי לייחל לטלפון דור שלישי, מאחר ואני נזק.
דברים ואנשים צפו מהעבר, אבל הצלחתי להטביע אותם חזרה.
ב-13 באוקטובר אני ורונן חגגנו את שנתנו הראשונה ביחד
והבלוג שלי חגג שנתיים.
דצמבר 2006 הוא החודש של כל הימי הולדת; 17 לאלינה, 20 לשי, 18 לרונן, 48 לאבא. חגגתי את הכל עם כמה אנשים ב3 מסיבות; במוסד, בפארק ובבית עם המשפחה. החברים הקרובים והכי יקרים קנו לי את המצלמה המיוחלת.
______________________________________________________________
ועכשיו שאני רואה את הסיכום של השנה האחרונה בקצרה,
אני נדהמת לגלות כמה שהכל היה רגוע אצלי.
לעומת השנה הקודמת, 2005,
אפשר לומר שהשתניתי והשתקמתי ולמדתי המון על עצמי ועל אחרים.
אני מודה שלאחרונה היו המון מכשולים עם החברות והיו רגעים שזה פשוט הרס אותי.
בקשר לעניין הזה אני לא יודעת איפה בדיוק אנחנו עומדים, אבל מקווה לטוב, אחרת אני אתמוטט.
אני ורונן כבר איזה שנה ו-3 חודשים ביחד, ואני עדיין לא מאמינה כמה שמהר הזמן עבר.
קשה לי לחשוב על כל הדברים שעברנו ביחד, ואיך שהוא שינה את חיי והציל אותי מדיכאון
עמוק וטימטום עצמי ואבל על העבר שבשום אופן לא העיר פנים לעתיד.
שנת הלימודים התחילה באופן מוזר מאוד, ואני מסברת לחשוב על כך שזוהי שנתי האחרונה.
למרות זאת, אני חייבת לומר שלשם שינוי אני מרוצה מהציונים, לרוב.
הפסיכומטרי היה מאכזב, ואני מאשימה בכך את העצלנות והזילזול שלי.
הצבא מאכזב, אבל אני בשלבי ניג'וס.
ואני מניחה שזוהי סוף החפירה.
אני רוצה להודות שוב פעם לכל החברים המדהימים שסביבי-
ליז, רונן 3>, נאן, אלינה, ריטה, מאיה, מקס, גיל.
אני אוהבת אתכם!

