זה בוער בי,

מפמפם בתוכי, בכל החלקים בגוף, עד הקצוות.

האצבעות רועדות, 

העיניים מתמלאות בדם, 

הבהונות מתקפלות וחוזרות,

הגרון ומכל הבפנים באה צרחה עצומה ושקטה באותו הזמן,

ומרגיש כאילו אני רושפת אש במקום לנשום סדיר.

זה רגש כל כך חזק, שאי אפשר לתאר במילה אחת.

בחיים לא הרגשתי ככה למישהי,

בחיים לא רציתי להרגיש ככה למישהי.

אבל היא- היא הצליחה.

הבטן שלי מלאה בכל כך הרבה -

פגיעות, כעס, שנאה, שמחה לאיד, השפלה, להט, נקמה, כאב-

שאני מרגישה שאם היא תגע בי בטעות עכשיו,

אני לא אצליח לשלוט בעקצוצים באצבעות,

והן ימצאו את עצמן מתהדקות על השקע הזה, מתחת לפרצוף המתקתק מדיי שלה.

ריחפתי לי איפשהו שם למעלה, במקום הטוב,

עצמתי עיניים,

נשמתי עמוק

ובלי ששמתי לב-

מסך שחור

ונפילה ממש מהירה וארוכה למטה.

איך פספסתי את זה?