אחרי בערך 5 שנים שיניתי את השם של הבלוג מ'אנרכיה' ל'אמפתיה'.
זה הכי סתם בעולם אבל כבר אין לי שום חיבור לאנרכיה ובערך כל חיבור אפשרי לאמפתיה:
מקור המושג הוא במילה היוונית Empatheia, ופירושו המילולי הוא "קרבה גופנית". פירוש אחר הוא "להרגיש לעומק". אמפתיה נבנית על מודעות עצמית. ככל שאנו פתוחים יותר לרגשותינו שלנו , כך אנו מיומנים יותר בקריאת תחושות האחר.
המגע האנושי, שורש הדאגה והאכפתיות - מקורו בהתכווננות רגשית, ביכולת להזדהות.
היכולת לקרוא הרגשות מאותות לא מילוליים תיצור בחיינו בין השאר יתרונות של התאמה רגשית טובה יותר, פופולריות , חברותיות ורגישות לזולת.
אמפתיה היא בראש ובראשונה חוסר שיפוטיות. התבוננות בגובה העיניים. "אני לא טוב ממך. אני לא חכם ממך. אני כמוך." חוסר שיפוטיות. פירושה להתאים התגובה הקוגניטיבית והתגובה הרגשית שלך אל המצב הקוגניטיבי והרגשי בו נמצא הזולת. יש שחושבים כי תהליך האמפתיה שייך לדרך של התמודדות האדם עם העולם וכי הוא מאופיין בין השאר בגמישות, במשא ומתן של האדם עם עצמו ועם החיים.
האמת הרגשית שלנו מובעת בדרך שאנו אומרים את הדברים, לא במה שנאמר בשיחה.
"ההודעה" הרגשית היא לא מילולית. כ90% או יותר מההודעות נקלטות כמעט שלא במודע, מבלי לייחד תשומת לב מוגדרת למהות ההודעה אלא תוך כדי קבלת הנאמר בשתיקה ו/או כהגבה.
אין הבדלים ביכולת אמפטית בין המינים והבדל הוא רק באופן הביטוי. בעוד שאצל נשים הביטוי הוא רגשי, בגברים הביטוי הוא קוגניטיבי.
כאשר המוח הרגשי מניע את הגוף בתגובה חזקה - למשל כעס - האמפתיה קטנה מאוד או שאינה קיימת כלל בסיטואציה. זאת מכיוון שאמפתיה מצריכה מאיתנו מידה מספקת של רגיעה ונכונות קליטה, באופן שהאותות הדקים של תחושות מסוימות, המגיעות מהאדם האחר, יוכלו להיקלט ולעבור חיקוי במוח הרגשי שלנו.
טוב לי. אני מרגישה שלמה עם עצמי ואני מרגישה שאני גם משדרת את זה.
ובעיקר טוב לי במקום שאני נמצאת. החברים מדהימים, התואר מעניין ומאתגר והאווירה כיפית וטובה.
הלוואי שימשיך ככה.
ובנושא אחר, הוא נישק אותי. אני מתרגשת ומחוייכת כמו ילדה קטנה. הלוואי שזה יילך למקום טוב.