זה כל פעם מדהים אותי מחדש כמה שאתה בלתי ניתן להשוואה באופן בלתי נסבל בעליל. הרבה זמן תהיתי למה אני לא מצליחה להוציא אותך מהראש שלי. הרי עברתי הלאה, כביכול, בצורה טוטאלית; היה לי חבר, יצאתי עם מישהו ונדלקתי על מישהו שלא הייתי צריכה להידלק עליו. והדוגמות האלו הן רק מאז שהודיתי ביני לבין עצמי שהיו לי רגשות אלייך. העבר שלנו מתמשך עוד כל כך הרבה אחורה שאני חושבת שזה באמת מיותר לנסות למנות את כל הנסיונות שלי לשכוח ממך. ברמת העיקרון, לגמרי המשכתי הלאה ממך, אבל איכשהו, לעיתים די קרובות, אתה מוצא את דרכך אל המחשבות שלי. הרבה זמן תהיתי למה זה ככה, למה הבחור הזה שלפני זמן שמרגיש לי אלפי שנים, היה הידיד הכי טוב שלי שהפך לחבר שלי שהפך ליזיז שלי שהפך לאדם השנוא עליי שהפך לידיד שלי שהפך ליזיז שלי שהפך לחבר שלי שהפך לכלום בשבילי שהפך למישהו שאני אוהבת שהפך לידיד שלי שהפך לעוד כל מני דברים שאני באמת כבר לא זוכרת... למה הוא, לא עוזב לי את המחשבות.

זה לא שיש לי תשובה חד משמעית. תשובה שתשפוך אור על המצב ותהיה נורא הגיונית ותבונית. זו בסך הכל מין מחשבה כזו שעברה לי בראש ודי מיקמה לי את הבחור הזה במגירה שאני יכולה להדביק עליה תווית בלי להתבלבל.

לפני כמה ימים ידיד שלי סיפר לי שאף פעם שום בחורה לא סובבה אותו, לא גרמה לו להתאהב בה באופן שהוא לא יכול לעמוד בזה, כמה שהוא רוצה שתבוא אחת שתיתן לו את הכאפה הזו של אהבה והוא לא יוכל לתפקד בלעדיה. בעוד שהוא דיבר איתי על זה, ניסיתי לחשוב אם לי היה מישהו כזה שסובב אותי לגמרי, שלקח לי את שיווי המשקל והראש וכל דבר שמאזן את הגוף והנפש והפך אותם לשלו. באופן בסיסי, אני מניחה שלא. לפחות לא בצורה כזו ספציפית וחזקה. אבל כל התיאורים האלו והמחשבות על האם היה מישהו כזה בשבילי הובילו אותי בסופו של דבר למי שחוויתי איתו כל כך הרבה - וזה אתה. זה אתה שחוויתי איתו כל כך כיף ואושר ועונג וידידות ותשוקה וחידוש וכאב והבנה וגם, להפתעת אני של פעם, אהבה. אתה סובבת אותי. אתה המסובב שהידיד שלי מדבר עליו.

לא הצלחתי ואני לא מצליחה להוציא אותך מהראש שלי במאת האחוזים לא בגלל שאני עדיין אוהבת אותך או שאני מתגעגעת אלייך -למרות שאני קצת כן- אלא בגלל שאתה לקחת לי את שיווי המשקל והראש והאיזון.

ובגלל כל זה אתה כל כך בלתי ניתן להשוואה באופן בלתי נסבל בעליל - בגלל שאף אחד, לא אחרייך, לא לפנייך ולא מעולם, סובב אותי כמו שאתה סובבת.