Soft Trees Break the Fall

עד עכשיו שיחקתי תפקיד מאוד נוח בחיים של ידידות שלי. הייתי הגבר שיכלו להוציא עליו תסכולים. הייתי הגבר שהיה אפשר להעביר עליו ביקורת, להגיד לו מה הבעייתי בו. כל פעם שהבן זוג היה בעייתי, היו מוציאים את זה עלי. הייתי שק אגרוף. כל אישה עם נטייה מתעללת צריכה גבר חלש בחיים שלה, והן בדרך כלל לא רוצות שזה יהיה הבן זוג. אז אני, איכשהו, לקחתי את התפקיד.

אבל אני כבר לא מעונין בתפקיד הזה. אני לא מעונין בלספוג את הביקורת של נשים שלא באמת עומדות בה. אתן בשר ודם בדיוק כמוני. אתן לא כל-כך יותר טובות מהאנשים שאתם מבקרים. הנטיות האלימות שאתן רואות אצל גברים נמצאים גם בכן. אני רואה את האלימות כמעט כל פעם שאני במשמרת. המון פעמים כמעט התקשרתי למשטרה בגלל שאמא צעקה על הילד בן 3 שלה כי הוא רוצה שוקולד.

זה לא התפקיד שלי. אני לא סוחב את העול של זה. זה לא האחריות שלי. אתן תצטרכו למצוא דרך אחרת להתמודד. להתקרבן לא יביא לכן יותר עוגיות ממני. נכון. גברים ימשיכו לחזר אחריכן וזה נראה שתהקרבנות שם תעזור. כל אחד שנולד בתוך גוף של גבר כנראה נתקע עם הדחף הזה - להיות סופרמן. לפעמים נראה שהגברים הכי בריאים הם אלה שלא גדלו עם המודל הזה אלה של הג'וקר.

אני עם התפקיד אבל סיימתי. אני לא פסיכולוג שאפשר להוציא ולפרוק עליו דברים ככה. הם לפחות מקבלים על זה כסף. עדיין חשוב לי להיות אדם אמפתי שעוזר לאחרים. זה לא משהו שאני מוותרת עליו. אך זה לא יבוא יותר על חשבוני. הדיכאון שלי הוא חזק וכבד. אין לי נוגדנים אליו. כשהדיכאון כל-כך חזק, השנאה עצמית חזקה וכך גם כל ביקורת. אין לי משאבים ריגשיים להתמודד עם זה יותר. כי לא משנה לאן אני הולך, הביקורות ממשיכות לרוץ לי בראש - אני לא רזה מספיק, לא חכם מספיק, לא עובד מספיק, עובד יותר מדי, אין לי תחביבים, יש לי תחביבים, אני לא השגתי כלום בגילי עדיין, הייתי אמור פשוט להתגבר על האונס שעברתי וכו' וכו'.

הקולות בראש לא עוצרים. ככה זה דיכאון. זה לא נגמר, אף פעם. לא משנה מה אני מנסה. מאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי להשתיק אותם. גם עכשיו, שיש לי חדר כושר והוא עוזר לייצב אותי נפשית, הקולות האלה עדיין שם. זה שאני רואה טיפה אור במנהרה לא אומר שאני לא במנהרה. אני תמיד איהיה שם. ואין לי אף דרך באמת להשתיק אותם. ידידה מספרת שבגלל המצב הפוליטי והטילים ידיד בה לישון איתה. לי אין דבר כזה. אין לי אנשים שירצו להתכרבל איתי שנרגיש קצת חום גוף.

בקרב הזה נגד דיכאון, אני יותר חשובה מהאנשים הסובבים אותי. אף אחד לא חייב לאהוב אותי. מותר לנתק קשר. אך אני לא שק אגרוף. אני לא ספוג. יש לכן בני זוג ויזיזים. תוציאו עליהם עצבים. כי זה לא משנה מה עברת - הדיכאון שלי הרבה, הרבה יותר חזק. לא היית שורדת יום אחד איתו.